|
|
|
|
|
ניוז-לטר תיור ישראלי מספר 24 - 26 ביולי 2012 - |
יום חמישי 26 ביולי 2012 - ז' אב תשע"ב ניוזלטר מס' 24 |
הבית על הגבעה - סיפור עלייתו ונפילתו של קולנוע תיאטרון שרון בנתניה ושל מקימו אהרון לנדה |
|
עובד בן עמי, ראש משפחת הדנקנרים מזוהה יותר מכך עם ייסודה של נתניה, אולם צמיחתה של העיר החוגגת בקרוב 85 שנה להיווסדה, קשורה לעוד כמה אישים מרכזיים הקשורים לשנותיה הראשונות. אחד מהם, ששמו נשתכח ברבות הימים הוא אהרון לנדה.
אהרון לנדה, (בתמונה הקטנה למעלה מימין) אחד מעשירי העיר שהיה מעורב בהפיכתה של נתניה למרכז עיבוד היהלומים של ארץ ישראל, היה מהראשונים שהביא לנתניה בשנות השלושים את הסגנון הבינלאומי, הבאוהאוס עם הקמת ביתו הפרטי. אך יותר מכל מזוהה לנדה בנתניה, עם אחד הפרויקטים היומרניים ביותר של העיר: הבית על הגבעה, הידוע יותר כ"קולנוע שרון", (התמונה המרכזית לעיל) פאר הבנייה והמודרניזציה הבידורית שהגיעה לנתניה בראשית שנות החמישים, שנפך את נשמתו לפני כ-30 שנה, נותר עזוב, מלוכלך ומתפורר ובאחרונה החלה יוזמה לשיקומו, שחזורו וחידושו כמוקד חיי החברה והבידור בעיר היהלומים.
אהרון לנדה, יליד 1907 ברוסיה הלבנה, שן הצטרף ב-1923 להכשרת החלוץ. ב-1926 כבר עלה לארץ ישראל והצטרף לאנשי גדוד העבודה שהקימו את קיבוץ תל יוסף. בעקבות הפילוג הרעיוני בקיבוץ עזב עם קבוצת חברים שעבדה בעבודות מזדמנות במושבות הגליל עד שתוקצה להם קרקע להקמת מושב. במהלך "נדודיו" הגיע ליסוד המעלה שם הכיר את אשתו בת המושבה, חנה לבית אורנשטיין. ב-1930 הם נישאו. לאחר כשנה הוקצתה לקבוצה אדמה בעמק חפר והחברים עלו להקים את כפר ויתקין. עקב מצוקת העבודה החל אהרון לעבוד בבניין אצל גיסו, צבי אורנשטיין ממקימי נתניה, לנדה גם גייס לעבודה את חבריו מכפר ויתקין.
מבניית בית גיסו עבר לעבודות אחרות במושבה. כשהוקם כפר ויתקין ב-1933 החליטו לנדה ורעייתו להישאר בנתניה שם הפך לנדה לקבלן עצמאי. לנדה, כבר ב-1931 עבר לגור בבית אורנשטיין ומקץ שנתיים, ב-1933 הצליחו שני בני הזוג לרכוש לעצמם חלקת קרקע, בצד הדרומי של המבנה ועברו להתגורר בצריף שהקימו במקום. עם התבססותו הכלכלית החל בפעילות ציבורית. בסוף שנות השלושים הוא נבחר לוועד המושבה ואחר כך לחבר מועצת העיר ואף כיהן כסגן ראש העיר מטעם הציונים הכלליים, עיקר פעילותו הייתה בתחומי הביטחון והבניין.עם ראשית שנות הארבעים הקים את מפעל "תרשיש" ליהלומים והיה פעיל בוועד הפועל של התאחדות בעלי תעשיית היהלומים.
כבר במחצית שנות השלושים, שהפרוטה כבר הייתה בכיסו, החליט אהרון לנדה, לפנות למשרד האדריכלים "מילר את ספיר", כדי להקים על אותו מגרש בו היה הצרי, את ארמונו הפרטי. לנדה ביקש, כמקובל אצל השכבות האמידות באותם ימים, כי ייבנה עבורו בית מיוחד תוך שילוב של בנייה מקומית, סגנון הארט דקו וסגנון הבינלאומי. תכנון הבית הסתיים ב-1935 ובסוף אותה שנה הקומה הווילה המפוארת, כיום ברחוב המייסדים 8. הווילה הייתה בת שתי קומות עם יציאה לגג שנבנה ב-1936. הבניין אז כעתה הוא אחד הדוגמאות הייחודיות בנוף לב העיר של נתניה לבנייה פרטית של שלהי שנות השלושים. ב-1942 הושלם והורחב פנים הבית ברמה גבוהה יותר על פי הנחייתו של המעצב חיים פנחל, כשאת הריהוט לבית המפואר מעצב ומספק בעל הנגרייה הגדולה באותם ימים בארץ, אברהם קריניצי, לימים ראש עיריית רמת גן. בית זה לאחר שהוזנח שנים רבות, עומד בקרוב לשיקום ולשחזור באמצעות משרד האדריכלים של פרופ' ניצה סמוק, המומחית הגדולה בארץ לסגנון הבינלאומי. ניצה סמוק גם הכינה באחרונה תוכנית גדולה ומפוארת לשיקומו של קולנוע שרון, הפרויקט המרשים הבא של אהרון לנדה.
כבר בסוף שנות ה-40, החל אהרון לנדה לממש את חלומו ולהרהר באפשרות להקים מרכז קולנועי מפואר בסמוך לביתו הגדול. בתחילת מלחמת העולם השנייה, נקלעה תעשיית התפוזים בתניה למשבר ולנדה החליט לרכוש שטח קרקע על גבעת הנוטע, המגרש עליו נטו ראשוני מתיישבי נתניה את אוהליהם הראשונים. הגבעה נקראה כך מאחר במגרש זה הוקם בית האבן הראשון, והיה שייך לחברת "הנוטע". בבניין שכנו משרדי הנוטע, משרדי ועד הכפר, ולשכת העבודה, מאוחר יותר תחנת הנוטרים.
ב-1950 הזמין אהרון לנדה את המהנדס חיים פנכל והאדריכל סם בקראי להקים את בית הקולנוע המפואר ולפי הנחייתו של לנדה גם הוא בסגנון הבינלאומי. אבן הפינה ( תצלום האירוע בתמונה הקטנה למעלה מצד שמאל), הונחה באותה שנה והמבנה הוקם ב-1951. ההיה זה בית קולנוע גדול במיוחד, הוא הכיל 1300 מקומות ישיבה באולם וביציע, במה גדולה עם חדרי הלבשה ובקידמתה תא מיוחד לתזמורת. בית הקולנוע שמש במשך שנים רבות גם כבית התרבות של העיר, ונערכו בו האירועים המרכזיים כמו חצי יובל לעיר, ואזרחיות כבוד.
בספרו האוטוביוגרפי "סיפור לנכדי" כתב אהרון לנדה על הקמה קולנוע שרון: החלטתי בלבי לרכוש את הגבעה הזאת. ה״פרוספריטי״ של תעשיית היהלומים משך לנתניה עובדים ואנשי יזמה מכל הארץ. האוכלוסיה גדלה במהירות, וחסר היה בעיר אולם שיעניק לה צביון של עיר ממש, עיר גדולה. כך נכנס לי לראש ה"ייתוש״ להקים על גבעת ה״נוטע״ אולם לתיאטרון וקולנוע ראוי לשמו. זה הפך אצלי למין ״דיבוק״. הרעיון כבש אותי כליל. כאילו ביקשתי להוכיח מה מסוגל לתת לנתניה ה״מוסקובי״ מחוסר־הכל, שבא אליה מכפר־ויתקין לחפש יום עבודה.
גמרתי אומר, שאם כבר להקים אולם לתיאטרון, אזי שיהיה זה משהו שאין דוגמתו בארץ. כך חיסלתי את כל עסקי היהלומים שלי והשקעתי את החסכונות שצברתי בהקמתו של בנין תיאטרון וקולנוע ״שרון. את התכנון מסרתי לאחד מטובי מתכנני התיאטרונים בארץ, לאדריכל חיים פנכל מתל־אביב. מה שנתברר לי, לאחר שהשלמתי את המפעל, תוך מאמצים עצומים, ולאחר ששקעתי בחובות רבים, הוא, כי נתניה היתה קטנה עדיין לממדיו ולשכלוליו של אולם גדול ורפרזנטטיבי אשר כזה. הבנין, שהוקם על שטח של שלושה דונם, מכיל 1,300 מקומות ישיבה, במה גדולה, עם חדרי איפור ותלבושות להצגה הגדולה ביותר. בקידמת הבמה נבנה תא מיוחד לתזמורת. בסך הכל מנתה האוכלוסיה של נתניה, עם השלמת האולם, בראשית שנות החמישים, כ־8,500 נפש. אך אני גאה ומאושר הייתי מכדי לעשות את מאזן הרווח וההפסד שלי.
עשרים שנות עמל השקעתי במפעל הזה, וההרגשה שמילאה אותי היתה, כי נפלה בחלקי הזכות להעניק לנתניה נכס תרבותי גדול.נרגש עד לדמעות, בערב הפתיחה החגיגית, עמדתי על הבמה, לימינו של ראש העיר, ידידי מר בן־עמי, ואמרתי את הדברים הבאים: 'כאשר נגשתי לתיכנון המפעל, היתה שאיפתי לא רק להקים קולנוע חדש, אלא לתת לנתניה אולם גדול לתיאטרון וקונצרטים, שיהלום את התקדמותה המהירה ושיגביר את תנופתה ואת כוח המשיכה שלה. אנשי עסק העושים חשבונות רווח והפסד היו נוהגים אולי אחרת. לגבינו לא היתה כאן שאלה של חשבון, אלא השקעה על העתיד, מתוך נאמנות לעיר הזאת, ומתוך בטחון בעתידותיה המזהירים. ״אני מבטיחכם, כי לא חסכנו כל מאמץ וכל הון — כך הוספתי — כדי שהתיאטרון יהיה מושלם בכל המעלות שאין דוגמתם בארץ בהידור, בציוד, ברמה אדריכלית גבוהה. מכל הבחינות יש היום לנתניה יתרון על ערים גדולות ממנה, ויש לי היסוד לקוות, שנתניה תיהפך למרכז של קונצרטים ומופעים כל־ארציים"...
בית קולנוע שרון, חדל לשמש כבית קולנוע ב-1985. זמן מה שימש המקום כהיכל התרבות של העיר אך ננטש ולא מעט מעשי וונדליזים ארעו בו. ב 2003 עלתה הצעה להפוך את המתחם לסינמטק ולמרכז תרבות עירוני וב- 2008 אישרה ועדת הכספים של עיריית נתניה תקציב מיוחד הנועד לרכישת המבנה ושיפוצו. עדיין כמה קשיים משפטיים מונעים את תחילת עבודת השיקום, שאת התוכנית הגדולה והנאה להשיב לקולנוע שרון את ימיו כקדם, ביצעה כאמור האדריכלית פרופ' ניצה סמוק.
|
|
|
|
|
|
הסברי תמונות: תמונה 1: סקיצה מקורית מ 1947 המציגה את חזית הבניין של קולנוע שרון תמונה 2: כרטיס ההזמנה המקורי מ-25 בדצמבר 1951, לטקס חנוכת אולם תיאטרון שרון תמונה 3: הזמנה לטקס בקולנוע שרון לציון חצי יובל לייסוד נתניה תמונה 4: קולנוע שרון המשוחזר בתכנונה של פרופ' ניצה סמוק, הדמייה מרח' סמילנסקי. מימין אגף תרבות ומסחר חדש. תמונה 5: בית אהרון וחנה לנדה, כמה שבועות לאחר כניסת המשפחה לבניין בראשית 1936. אדריכלים: מילר את ספיר. |
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד במהלך השישי שבת אני מתכנן מספר סיורים בתל אביב. בין היתר טעימות בכרם התימנים, נווה צדק והמושבה האמריקאית טמפלרית ביפו יש להירשם מראש באתר לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
סיור מיוחד לכבוד ט"ו באב יום האהבה ביום שישי ה-3 באוגוסט ב-11 לפני הצהריים |
לכבוד יום האהבה ט"ו באב, אילן שחורי יוביל סיור רומנטי מרתק בתל אביב של פעם, הרומנים, הסיפורים, והטרגדיות של העיר משנות העשרים והשלושים. מה הסוד הרומנטי הנורא של גן מאיר? כיצד קיבל מאיר דיזנגוף במתנה את גן מאיר ומדוע כעס והחליט לקבוע את רחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. מדוע ברחה מבעלה סוניה גצל שפירא ולמה נקבע השם "כיכר מגן דוד" מי הזמין את ביאליק לגור בתל אביב ומי קבור לצד המשורר הלאומי ורעייתו מאניה. מסלול הסיור יעבור ברחובות והסימטאות המקסימות תל אביב בשנות העשרים והשלושים. יתחיל בסיפור התחדשותו של גן מאיר, ימשיך ברחוב המלך ג'ורג' החמישי, סימטה פלונית ואלמונית, כיכר מגן דוד, רחוב ביאליק ויסיים בבית הקברות טרומפלדור
לפרטים נוספים והרשמה לסיור יש ללחוץ על הלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?done=yes&topic_id=390
אנא בואו והפיצו לחברים
מאילן שחורי |
סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
עזריה אלון - טבע ואדם |
|
לא בכל יום יוצאת לאור אוטוביוגרפיה של אדם, שהצליח בחייו לחולל שינוי משמעותי בהרגלי החברה הישראלית והקים אחיו דור שלם של ממשיכי דרכו והוא עצמו בגיל 94 כותב את ספרו, מציג את הישגיו ובעיקר מנחיל את ניסיונו לדורות הבאים. בימים אלה יצא לאור בהוצאת "עם עובד" ספרו של חתן פרס ישראל עזריה אלון, טבע ואדם. בכ-300 עמודים מפרט אלון את פרקי ילדותו, שנותיו בקיבוץ, הסיבות שהביאו אותו לאהבת הטבע וכמובן במקביל, גם את סיפורה של "החברה להגנת הטבע", שעזריה אלון היה ממקימיה. אלון הוא האיש, |
| |
|
|
|
מצודת כח רעות תחת אש / יהודה דקל |
|
לא מעט נכתב על הקרבות הקשים שהתרחשו בגליל במלחמת השחרור. אחד הקרבות הקשים שעוררו גם וויכוחים לא מעטים היה על משטרת נבי יושע, הידועה כיום יותר כ"מצודת כח". יהודה דקל ז"ל, סא"ל במיל. איש פלמ״ח מהגדוד השלישי בחטיבת יפתח, פרסם לפני יותר מעשור, בהוצאת "כרטא", את ספרו "משטרה עברית". בינתיים הלך יהודה דקל לעולמו ועל שמו נוסדה במועצה לשימור אתרי מורשת סדרת ספרים מיוחדת על אתרי ואירועי מורשת. במסגרת זו, יצאה באחרונה מהדורה שניה ומעודכנת לספרו של יהודה דקל. הפעם תחת השם "מצודת כח, רעות תחת אש".
|
| |
|
פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
| |
|
|
|
המשך הטור הימני.... |
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
| |
[[שם פרטי]]
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
ערב לחשיפת ספר חדש על גרמנים וגרמניה בירושלים יתקיים ב-14 באוגוסט במשכנות שאננים |
פרופ' חיים גורן וד"ר יעקב אייזלר פרסמו בימים אלה ספר חדש באנגלית על גרמניה והגרמנים בירושלים במאה ה-19. ערב מיוחד בו יוצג הספר על ידי שני העורכים, יתקיים ב-14 באוגוסט במשכנות שאננים בשעה 18:00 במרכז הכנסים של קרן קונרד אדנאוור.
בערב במיוחד פרט לשני המחשבים ישתתפו אנדראס מישלס, שגריר גרמניה בישראל, מיכאל מיטרס נציג קרן קונרד אדנאור בישראל ואורי דרומי מנהל משכנות שאננים.
הערב יתקיים בגרמנית עם תרגום לאנגלית ובערב זה ניתן יהיה לרכוש את הספר החדש: Deutschland und Deutsche in Jerusalem |
חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות למרגלות חומת הים הדרומית של עכו, נחשפו מתקנים השייכים לנמל שפעל בעיר כבר בתקופה ההלניסטית (מאה 2-3 לפני הספירה) – והיה החשוב ביותר בארץ ישראל בתקופה זו. הממצאים התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות המבוצעות כחלק מפרויקט שימור חומת הים של החברה לפיתוח עכו העתיקה, במימון מינהל מקרקעי ישראל. לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למצב החום ולמספר הנרשמים.... |
סיור טעמים, ריחות ואנשים בכרם התימנים: שישי בבוקר ה-27 ביולי בשעה 10:00 |
מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-28 ביולי בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא: http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
יום שבת ה-28 ביולי בשעה 17:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
| |
|
|
|
אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
יום שבת ה-28 ביולי בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
| |
מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
[[שם פרטי]], תמונה היסטורית: כנסיית הדורמציון בירושלים. בנדיקטינים קתולים גרמניים. תמונה מראשית שנות ה-30
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
|
| |
|
|
תגובות |
אין תגובות למאמר
להוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
|
|
For english click here
חדשות
|
המלצה לספר חדש
|
המצלת השבוע לטיול
|
טיולים
|
<< |
אוקטובר, 2024 |
>> |
|
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
28
|
29
|
30
|
31
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צור קשר
|
קישורים שימושים
|
פורומים פופולארים
|
כניסת לקוחות
|
הצטרפות לרשימת תפוצה
|
|
|
|