מצודת כח רעות תחת אש / יהודה דקל

לא מעט נכתב על הקרבות הקשים שהתרחשו  בגליל במלחמת השחרור.  אחד הקרבות הקשים שעוררו גם וויכוחים לא מעטים היה על משטרת נבי יושע, הידועה כיום יותר כ"מצודת כח". יהודה דקל ז"ל, סא"ל במיל. איש פלמ״ח מהגדוד השלישי בחטיבת יפתח, פרסם לפני יותר מעשור, בהוצאת "כרטא", את ספרו "משטרה עברית". בינתיים הלך יהודה דקל לעולמו ועל שמו נוסדה במועצה לשימור אתרי מורשת  סדרת ספרים מיוחדת על אתרי ואירועי מורשת.

במסגרת זו, יצאה באחרונה מהדורה שניה ומעודכנת לספרו של יהודה דקל. הפעם תחת השם "מצודת כח, רעות תחת אש". בספר החדש הוכנסו עידכונים רבים, בעקבות עדויות חדשות שנתקבלו ואף הוספו מספר פרקים

מצודת המשטרה בנבי־יושע אינה מרפה מלוחמי תש״ח מאז אותו לילה נורא ב־י״א בניסן תש״ח, בו ניגפו בקרב והשאירו בשדה את טובי חבריהם, אתם הלכו לגן, לבית הספר, לתנועת הנוער והפלמ״ח. הייתה זו אחוות הלוחמים שהכריעה אותם, יותר מאשר אש האויב. זוגות זוגות נמצאו גופות הלוחמים - עדות למאמציהם לחלץ את חבריהם הפצועים תחת האש הכבדה, ולו אף במחיר חייהם שלהם. שלוש פעמים עלו לוחמי החי״ש והפלמ״ח על המצודה עד שיכלו לה, ומאז הם חוזרים אליה שוב ושוב. מי שחש אשם על שניצל, ומי שאוצר את רגשותיו ונאלם דום - רק עיניו אומרות הכל. חברים רבים השתתפו באיסוף החומר, במתן עדויות ובסיוע - לאמת ולשמר את ההתרחשויות ואת העובדות ולפרסמן למען יאמר וייזכר.

יהודה דקל ז"ל,  בהקדמה להוצאה הראשונה שלח הספר כתב כי  נפילת שנים־עשר מחברי הכשרת הצופימ-דפנה בקרב על נבי־יושע, דירבנה  אותו לעסוק בתעוד תולדות ההכשרה ובחקר הקרב בנבי־יושע.

סיפורה של מצודת כח, אשר על רכס הר ישע, ליד הכפר העזוב נבי־יושע, הוא חלק בלתי נפרד מסיפור הביטחון של הגליל העליון זה יותר מ־74 שנה מאז נבנתה המצודה בספטמבר 1938. אחרי מלחמת העצמאות הפכה המצודה לאתר המסמל את ״רוח תש״ח״ - הדבקות במטרה, הנחישות עד כלות, אחוות הלוחמים, החלוציות וההקרבה, שאפיינו את הלוחמים והנופלים בשליחות העם והמדינה שבדרך. יהודה דקל בהקדמה לספר אומר כי שואלים אותו מדוע זה אנו, החברים, עוסקים בנבי־יושע בהתמדה כבר יותר מחמישים וחמש שנים ואיננו מרפים. תשובתי היא שאנו חשים שכך עלינו לעשות כדי שגם אחרי לכתנו תמשיך המצודה להקרין עוצמה ותהווה מופת בזיכרון הקיבוצי של הישראלים. נדמה לי שיותר משאנו לא מרפים מנבי־יושע, נבי־יושע איננה משחררת אותנו. היא חלק מאתנו ועוצבה בתוך אישיותנו מאז הלילה הנורא בי״א בניסן תש״ח, עת ניגפנו בקרב והשארנו שם בשדה את טובי חברינו, אתם הלכנו לגן הילדים, לבית הספר, לתנועת הנוער ולפלמ״ח.

אין ספק שבהחלטה של המועצה לשימור  אתרי מורשת בישראל והוצאת כרטא להוציא מהדורה מחודשת של הספר, נעשה מעשה חשוב, לא רק למורשת ההיסטורית של המקום, אלה  למורשת הזיכרון וההיסטוריה של  מדינת ישראל כולה.