טיולי ם פרטיים ברחבי ישראל לבודדים VIP וקבוצות עם אילן שחורי

ספרים חדשים בנושא א"י

גלריית סרטים

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ארכיון ניוז-לטר שבועי

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

מאמרים וכתבות תיירותיות

15 14 9 10 13 11 8 7 5 6 4 3 2






עמוד הבית מאמרים בתולדות ארץ ישראל ותולדות תל אביב מאמרים בתולדות תל אביב כשהצפלין הגיעה בפורים 1929 לתל-אביב

כשהצפלין הגיעה בפורים 1929 לתל-אביב

 כשהצפלין הגיעה  בפורים 1929 לתל-אביב

מאת אילן שחורי

 

ציור שמן של ראובן רובין. ראיתי את הגרף צפלין בת"א. עדות מפורים 1929. פרוטרט של ראובן ברקע בצפלין. תמונת המקור מוצגת מוזיאון ראובן רובין בתל אביב.

בחג הפורים 1929, לפני 84 שנה, רעשה הארץ ונדהמה תל אביב. לא בשל תהלוכת העדלידע המרשימה ברחובות העיר וגם לא בשל מסיבת פורים הגדולה ונשף המסכות שארגן  בבית ספר לבנות בנווה צדק מלך חיי הלילה של תל אביב הקטנה ברוך אגדתי באותו  הערב. תל אביב התרגשה משום שבאותו אחר צהריים של פורים תרפ"ט הגיעה לראשונה לא"י וחלפה מעל העיר ממש בעת העדלידע ספינת האוויר הגרמנית המפורסמת בעולם, ה"גראף צפלין" , שיצאה את גרמניה ב-12 במרס 1929, והגיעה לשמי ת"א ב-27 במרס לאחר 15 יום, בשיא חגיגות פורים והיהודים בין נוסעיה, קראו פרקים ממגילת אסתר והשליכו על חוגגי ת"א ניירות צבעוניים.

מפקד הצפלין ד"ר הוגו אקנר  (מימין) וד"ר וולפגאנג (זאב) פון וייזל (משמאל)

ספינת האויר ה"גראף צפלין" , הייתה אחת מתוך משפחה ארוכה של ספינות אויר אשר נבנו בגרמניה מאז ראשית המאה העשרים. הייתה זו אחת הספינות הגדולות והמהודרות ביותר שנבנו מעולם, והטיסה בה הייתה מיועדת אז לעשירי העולם. מפקד הספינה שהגיעה לגבולות ארץ ישראל היה ד"ר הוגו אקנר והוא ארח בספינה כמה נציגי עיתונות וכמה אורחים מכובדים, בהם ד"ר וולפגאנג (זאב) פון וייזל, כנציג ההוצאה ורשת העיתונים הגדולה "אולשטיין", ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית וממובילי המאבק על ארץ ישראל. רופא, סופר ועיתונאי ידוע באותם ימים, שהיה בעברו קצין תותחנים במלחמת העולם הראשונה ולימים השתקע בארץ ישראל,  בעיקר בגדרה, היה חבר תנועת ז'בוטינסקי ואפילו השתתף במלחמת השחרור כשהוא מפקד על סוללת תותחים. אגב הנציג בארץ ישראל של רשת "אולשטיין", באותם ימים של הגעת הספינה  היה ארתור קסטלר.

ספינת האוויר הגרף צפלין. הגיעה פעמים לארץ ישראל

בין הנוסעים היו גם חמישה שרים גרמניים, בהם ד"ר הרמן בדט, מראשי מינסטוריון הפנים הפרוסי, יהודי שומר מצוות, עיתונאי מצרי, אנגלי ושני אמריקאים, אלמנת הגראף צפלין, מייסד הספינה, ואישי ציבור.

מודעה עירונית מספר 7 המברכת והמכריזה על בואה של הצפלין ב-27 במרס 1929

העיתונות בארץ ישראל באותם ימים יצאה מגדרה לקראת הגעתה של ספינת האוויר. מאמרים רבים פורסמו ב"דואר היום", "הארץ" ודבר", גם כותרות ראשיות. לפי התכנון עמדה הספינה הגדולה להגיע לתל אביב בשעות לפני הצהריים. היה זה ד"ר פון וייזל, ששכנע את הקברניט לשנות מעט את נתיב טיסתו ולעבור מעל שמי תל אביב בעת מסע העדלידע. קודם לכן, ביקש לנחות בעיר העברית הראשונה, אך שלטונות המנדט הבריטי, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים והיותו  מקורב לזאב ז'בוטינסקי, מנעו את הנחיתה.

דואר היום, 27 במרס 1929

בשל רוחות מזרחיות עזות עוכבה טיסת הספינה והיא הגיעה לתל אביב רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות בשיא חגיגות פורים, אך מעט לאחר מסע העדלידע. ראשי תל אביב יצאו מגדרם בשמחה על בואה של הספינה. מאיר דיזנגוף ראש העירייה שלח לבאים מברק ברכה ואילו במגרש מכבי בעיר, צוירה על הקרקע הברכה "ווילקם", אלפים עמדו על הקרקע  נפנפו במטפחות ושאגו הידד. הספינה הדרימה עד יפו וחזרה לתל אביב וכאשר ריחפה מעל הקזינו, בקצה רחוב אלנבי בואכה לים, השליכו נוסעיה  בהוראת פון וייזל והקברניט, 30 ק"ג קונפטי (ניירות קישוט)  על החוגגים. ד"ר הרמן בדט, מראשי מיניסטריון הפנים הפרוסי, יהודי שומר מצוות, קרא יחד עם פון וייזל את מגילת אסתר מעל העיר תל אביב כשהמונים נרגשים מריעים להם. אגב שעברה הספינה מעל ים המלח, פון וייזל השקה את הנוסעים יין כרמל מזרחי "לחיי עם ישראל ומדינתו".

דבר 27 במרס 1929

 באדיבותה של נכדתו של ד"ר זאב פון וייזל, ניבה פון וייזל, להלן תרגום הכתבה ששלח על מעבר הצפלין מעל תל אביב.  המאמר על המסע המלא, מופיע בשלמותו בסוף מאמר זה.

"לאט חולפים אנו לאורך חופי פלשתינה, הפרושה לפנינו באפרוריות הרכה של העננים.  ע ת ל י ת, מצודת הצלבנים העתיקה ליד מפעל המלח החדש, המבצר הרומאי  קיסריה  על חורבותיו הנבלעים לאטם בים הגואה, ליד יערות האיקליפטוס המשתרעים לאורך הישובים היהודיים של  חדרה   וזיכרון      יעקב , הישובים החדשים  ה ר צ ל י ה   ו נ ת נ י ה  על גדות ה- Audscha, עם בתיהם הקטנים המזכירים את כפרי הפליטים היווניים שראינו הבוקר ליד קנדיה בכרתים. כל אלה חולפים ביעף, ובגדול נגלית לפנינו, עם מערכת כבישים ושדרות מסודרת, פאר פלשתינה החדשה, ת ל – א ב י ב  הצעירה, וכאן מגיעה הטיסה לשיאה. כאן אנחנו שוכחים את הרושם הרע של מרסיי ואת האכזבה מרומא, כאן מקבלים את פני הצפלין כ מ ב ש ר   ה ע ת   ה ח ד ש ה, כל אלה שהם בעלי רצון טוב.

הרחובות מלאים באנשים. באלפי אלפים הם ממלאים את העיר, רחובותיה וכיכרותיה, דגלי הכחול-לבן של היהודים נגררים לאורך הרחובות, צופרי המפעלים מופעלים ברעש. מכוניות רודפות אותנו כדי ללוותנו, בעוד אנחנו חגים, דמומי מנוע, מעל תל-אביב הענקית ופרברה הקטן והבלתי-אחיד, שעדיין מופיע על המפה כיפו. ש ל ו ש ה  ש ק י ם  ג ד ו ל י ם עם קונפטי נשפכים מהספינה כתרומה ל ה מ ו ל ת   ה ק ר נ ב ל  של עיר היהודים. ההמון למטה הולך וגדל. צהלותיו וקריאותיו מגיעות עד אלינו לאוויר הדק. אירופה באסיה מברכת את אירופה באוויר, שבונה בעליל את הגשר מעל חלל ורוח. כל כך היינו רוצים לנחות. אבל כמעט חושך, חשוך מדי. הצפלין פונה לחוג פעם אחרונה מעל לעיר. אורות נדלקים, כוכב בוהק מעל בית העירייה, מקלעות פרחים מעל תחנת הכח, שאנו מזהים, ואור נדלק בכל רחוב גדול. מכל מקום אליו אנו מתקרבים עולים אלינו קריאות ברכה. לאחר מכן אנחנו פונים מזרחה לעיר הקדושה".....

דבר 27 במרס 1929

לאחר מעבר הצפלין בתל אביב המשיכה ספינת האוויר בדרכה לירושלים, אך הגיעה לעיר עם חשיכה ומתושבי ירושלים נמנע העונג להנות ממראה הספינה המיוחדת. רק שנתיים מאוחר יותר ב-1931 שבה הצ'פליין למסע שני לארץ ישראל והפעם הגיעה לירושלים באור יום וגם זכתה להיות מונצחת במספר צילומים.

 

הצפלין בירושלים

***                                            ***                                            ***

 

הידיעה שהופיעה ב"דואר היום" על הופעת הצפלין בירושלים

הכותרת הראשית של העיתון הווינאי "נויא פריר פראסה" מווינה בו פרסם ד"ר וולפגנג את רשימת חוויותיו מהמסע של הצפלין בתל אביב וארץ ישראל. תרגום המאמרים אה בהמשך.

וינה, יום שלישי, 26 במרץ            1929

זכות יוצרים של Neue Freie Presse, וינה, ואולשטיין ושות', ברלין

עם "גראף צפלין" מעל הים התיכון

מאת דר' וולפגנג וייזל

כתב מיוחד של העיתון Neue Freie Presse על סיפון ספינת האוויר  ג ר א ף   צ פ ל י ן

תרגום מגרמנית: מרים שטיין-גרוסמן, בעזרתו האדיבה של הרברט בטלהיים

חצות וחמישים דקות בלילה

עדיין שוקלים את הספינה, היא עדיין כבדה מדיי. מפחיתים מים. מעת לעת צורם צלצול הטלפון ומהדהד באולם. קצינים נקראים לטלפון. בסלון מתפתח מה שמתואר ברומנים כהמולה חברתית עליזה. הטבח המעולה החדש של הצפלין, מוותיקיFriedrichshaven  מגשים סוף סוף את חלום חייו, להפוך לשף בספינת האוויר ומגיש נקניקיות בשר לבן עם בירה...

 

סיימנו, יוצאים לדרך

אווירת חצות שוררת בבטן ספינת האוויר. הדקות עוברות זו אחר זו. וסוף סוף נשמעת הפקודה המפעילה מאות ידיים: י ו צ א י ם   ל ד ר ך !. עשרות גברים מוציאים את הצפלין לאט ובשקט, כדבר מובן מאליו, מהנגאר. מימין ומשמאל לצפלין חולפת מגלשה כבדה על מסילות המגיעות עד כשלוש מאות מטרים לפני ההנגאר. ב א י ז ו   ק ל ו ת  ה ס פ י נ ה   כ ב ר   מ ר ח פ ת   מ ע ל   ה אדמה, מחוברת לכבלים עבים. אני אחד האורחים המעטים ביותר שמצטרפים לטיסה ואשר כף רגלם דורכת לראשונה בספינת אוויר, ולכן יודע אני שהמאורע הזה של ריחוף באוויר ירשים אותי, כמובן, יותר מאשר את המורגלים לכך, אבל מעולם  לא חלמתי שאחווה תחושה כזאת של השתחררות מכוח הכובד...

 

אחת לפנות בוקר

מחשבותי עדיין מתרוצצות בחוסר מנוחה, חבוטות מהפחד, פן לא תהיה החוויה חזקה מספיק מחשש שמה שחייבים להרגיש, לא יהיה אמיתי מספיק, לא עמוק מספיק. אני דבוק לחלון, מביט ומביט ולפתע נשמעת צעקת חדווה: "ע ו ל י ם, ע ו ל י ם, ע ו ל י ם!" מטפחות מתנופפות, ילדים ממשיכים לרוץ ליד הצל הכבד של הצפלין וצועקים: "אבא, אבא, נסיעה טובה!" לעבר אחד הגברים הרבים, שממריאים לאוויר הרך והאפלולי מעל לאגם ה- Bodensee. הקריאה הזאת בקול הילדותי קורעת את האוויר. היא קורעת גם את האווירה הקסומה שאפפה אותי. לא, זו לא אגדה, לא חלום, זו משימה חיה, רוח חיה, אנשים בשר ודם! אנחנו מרחפים מעל לאגם. הלילה שחור והאגם שחור כמו הלילה. מעגליי אור דקים מהבילים מתחת לגוף הספינה מעל לגלים הכסופים של האגם. אנו ממשיכם לנסוק. הספינה עולה באלכסון אל מול הרי היורה הגבוהים.

אני כותב על כיסא מתקפל בתא היפה שלי. לפניי החלון ומתחתיו חולפת האדמה. צפורנים, לבנות כשלג, ואדומות מחייכות אלי מאגרטל. דרישת שלום אחרונה מהקרקע. אנחנו טסים. המנועים מזמזמים, רוחות מפזמות וחולפות בין הכבלים.

 

מועדון שחמט בספינת האוויר.

בסלון של ספינת האוויר יושבת חבורה עייפה ומתרגשת מעט, אך מאושרת לחלוטין. המרוצה ביותר הוא כמובן קברניט הספינה, דר'  א ק נ ר, שיצא מתא הטיים לכמה רגעים של חברותא. הכל עבר חלק. איש לא מברך אותו, אבל התחושה היא, שגל של חדווה משותפת עוברת אליו מהאורחים. גם החדשים, אלה שאינם קשורים לצוות, גאים באקנר, לא פחות מהצוות. האווירה מתחממת.       היועץ הממשלתי, מ ר    ב א ט, שחקן שחמט ותיק, עובר משולחן לשולחן בסלון – לא שהם רבים כל כך - רק שנים מרובעים, אחד עגול ואחד קטן, לכיבוד, עליו מטרטרת כרגע מכונת הכתיבה שלי – הרושמת את החברים הראשונים במועדון השחמט הבינלאומי הראשון של הצפלין, כדי להכריז על   ת ח ר ו ת   ה ש ח מ ט   ב א ו י ר. את הבינלאומיות מבטיח באדיבותו המצרי  א ב ו - אל- פ א ת.  גברת   ט ו נ י   ז נ ד ר   דורשת בתוקף למנות אותה לקיביצר, מציצה לשם כבוד במועדון השחמט, אבל נתקלת בסירוב. הוחלט שהיא חייבת קודם כל ללמוד לשחק שחמט.

 

בערפל מעל באזל.

בינתיים התעבה יותר ויותר ערפל מסביב לספינה. כל הוותיקים ביותר כדוגמת ברנדט מרחרחים בחשדנות באוויר.ההסבר: ר י ח   ש ל   כ ר ו ב   ח מ ו ץ . הערפל כבד, הספינה עולה מעלה. נשמעת ההודעה: באזל מאחורינו, אבל איש לא ראה שמץ מהעיר שעל גבול שוויץ, אפילו לא האמיצים, שהודו ביושר, כי הם עייפים; גם לא מוגי-הלב שטענו, כי ברצונם להישאר ערים כל הלילה, כמו הקברניט בחוץ, בעמדת הניווט.

עננים צפופים, אפורים, דוחים בלחותם, מתגנבים סביב שמשות הצפלין. ל א   ר ו א י ם   ל מ ר ח ק   של  ח מ י ש ה – ע ש ר   מ ט ר י ם    מ ב ע ד   ל ע נ נ י ם – הנסיעה מתנהלת בעיוורון, רק על פי המצפן, מעל הרי היורה... בעצב אורז אני שוב את שק הדואר המוכן לזריקה, זה שאמור להעביר את  הדיווח הראשון על הטיסה. זריקת דואר בלילה מהווה תמיד סיכון רב. בערפל כזה, אחד לעשר, שהשק לא יגיע ליעדו.

למרות הרוח הקרירה ובעוד מדווחות הוראות העמדה האחרונות, כאשר מכונות הכתיבה של האמריקאים מטרטרות ללא לאות ועורכות את המאמרים הראשונים על טיסת פלשתינה, יושבים החברים הטריים של מועדון השחמט בלילה האפל ל מ ש ח ק י   ה ת ח ר ו ת   ה ר א ש ו נ י ם. מגישים בירה. אורות חשמל בהירים דולקים. הקיביצרים משתעממים וחברי הוותיק אבדו-אל- פאת מקהיר מתיישב לידי ואומר: "אני כל כך שמח שאתה כאן, כי אתה מבין מה פירוש הדבר כאשר אני אומר 'ביסמיללה'" – "ביסמיללה" אני עונה בברכה הערבית להתחלת מבצע גדול, "ביסמיללה" – בשם האל – אנחנו נוסעים לארץ המובטחת, בנסיעה ברוכה!

 

כמו על ספינת תענוגות.

                                                                                               יום ב', שש לפנות בוקר

בצורה פואטית היינו אומרים" "הלילה המפחיד חלף לו". אבל זה לא נכון. מה שהפחיד באותו לילה היה, ראשית, שהיה קצר מדי לשינה מספקת – לפחות למאחרי-קום כמוני – ושנית, שהיה קר מאד. קור כלבים. שוב נאלצתי להיות אסיר תודה למעיל הציד מצמר קשמיר שאותו כינה נשיא הרייכסטאג לובל: "פרוות אסקימואים", ועכשיו בשש בבוקר אנחנו משייטים מעל לקרקע השרויה באובך  מ ע ל  ל ע מ ק   ה ר ו ן. עוד לפני שהתחלתי במסע, הבטחתי, לתאר בדייקנות את כל הפרטים על ספינת האוויר.איך אוכלים, איך שותים, איך ישנים...       אבל הדבר בלתי אפשרי. אחרי חמש דקות הכל הופך ש ג ר ת י   ל ג מ ר י, בדיוק כמו על אחת  מ ס פ י נ ו ת    ה ת ע נ ו ג ו ת   ה י ו ו נ י ו ת  של 3000 טון, השטה הלוך ושוב בין אלכסנדריה ופיראוס, עם סלון שהוא גם חדר-אוכל, עם תאים – רגע! לא נכון! משום שהתאים שלנו יפים הרבה יותר מאלה של אוניות מדרגה שנייה. הם דומים לקרונות שינה ברכבות מודרניות, רק רחבים יותר, עם שולחן וכיסא כדי לתקתק על מכונת כתיבה,עם פרחים בכל תא, עם מתקני תלייה מבד פרחוני, פחי אשפה קטנטנים, כריות עור, בקיצור: מכובד מאוד. אבל חוץ מזה הכל כמו על אנייה. הדייל מביא כבר בשש בבוקר קפה חם לאורחים הקפואים וחסרי השינה.

 

מעבר לילי מפרך דרך מיצרי ההרים של ביין.

הקברניט, שלא עצם עין, מדווח, כמה קשה הייתה טיסת הלילה, כמה מפרך  היה המעבר במצרי ההרים של  ב י י ן, ואיך  א י ב ד   ש ם   ש ע ת י י ם, בדיוק כמו קברניט בים, הרוצה להתנצל על כך שאנייתו איחרה את מועד צאתה של הרכבת המהירה בנמל הקרוב.

ומתחתנו חולפים השדות הירוקים של ד ר ו ם   צ ר פ ת. בתים, כנסיות, רחובות, חורשות וגבעות צחיחות, אפיקי נהרות ופסי רכבת. רכבת נראית  חולפת בבוקר הקריר מאוד, כמו צעצוע במחלקת ילדים מכובדת של בית-מסחר מודרני. באיזו טבעיות, אני מהרהר, כאילו הייתה זו רכבת אמיתית... ולידי, מתוך אותה מחשבה, שואל שר חצי ברצינות: "אמור לי, הירוק שם למטה בנהר אלה באמת מים?" באמת... מי יכול לומר אם זה אכן כך! ואני נזכר בדבריו של לאו צה על יחסיות העולם: "אתה ישן וחולם שאתה ישן. מאין אתה יודע שאתה לא חולם שאתה חי?" ואני רוצה להוסיף, שהנהר הזה איננו חלום. אבל ספינת האוויר עולה דווקא עכשיו הישר למעלה, ואגרטל נופל. המים נוזלים על המפה והדייל מניח עליה מפית. זו, אכן, המציאות.

 

עברנו את מרסיי.

                                                                                                           10:00 בבוקר

אני אומלל מאוד ומבויש. לא ראיתי את  מ ר ס י י  – כלום, אפילו לא גג רעפים אחד מהגגות המפורסמים של העיר, ואני לא יכול לכתוב על כך, אלא אם הייתי ממציא. וכך היה: בדיוק רציתי להתרחץ, כפי שהתבקש. פעם, פעמיים, שלוש ניסיתי להיכנס לחדר האמבטיה המיועד לשני גברים... תמיד היה תפוס. בסוף נמאס לי ונשכבתי רק לעשר דקות על המיטה, וכאשר חברי לתא ואני התעוררנו, חלפו כבר שעתיים. מרסיי כבר הייתה מזמן מאחורינו. לכל נוסעי הצפלין ברור היה, שאיש לא בא לברך אותנו לשלום ואף אחד לא רצה אפילו לטרוח ולחפש אחרינו,  כך שרק שנינו לא חווינו את החוויה. כאשר נכנסנו לסלון, כולם ישבו לארוחת הבוקר – פרוסות סוגי נקניק, קפה, פירות, חמאה, גבינה, בקיצור, כל מה שתרצו.

הצלמים עבדו במלוא המרץ; הרוזנת ר נ ד נ ש ט י י ן, בתו של צפלין, וליידי  ד ר ו מ ו נ ד   ה י י  מרחו לעצמן לחמניות; אדון פון  ג ו א ר א ר ד  הביט מבעד לחלון, מר  ב א ט  שיחק שחמט נגד מצרים... ובחוץ צוחק הים הכחול הנוצץ, הנושק לחוף. איי החוף של צרפת מבהיקים בלבן, ירוק וחום, אורות קטנים מרצדים מעל לגלים הרכים.

 

בין קורסיקה ואלבה לעבר רומא.

                                                                                                            12:00 בצהריים

בגובה   ט ו ל ו ן   פונה ספינת האוויר לעבר קורסיקה. סגן הקברניט  פ ו ן   ש י ל ר   מודיע שב- 13:00 יש לסיים את הכנת הדואר לרומא. כל הנוסעים נתקפים בקדחת עשייה. טיסה בצפלין מחייבת לפחות כתיבת גלויה והאדונים והגברות, שמאוד מודעים לחובתם, נאספים כאן למשימתם הנעלה. אני מתרשם מאוד לטובה מחריצות הפרלמנט הגרמני והבירוקרטיה רמת-הדרג. העטים מנקרים ביעף את  הגלויות. ביד אמונה נכתבות החתימות. ל ו ב ה  משכנע את הנוכחים לחתום מעל לחותמת הצפלין, כדי שיראו שהחותמת אמיתית. א ל ס י נ ג ה א ו ז  שוקל, אם לא בטוח יותר, אמנם לכתוב גלויות ולהחתים אותן, אבל להביא אותן אחר-כך בכיס הביתה, כדי שאספני בולים נדירים לא יגנבו אותן. ויכוחים ערים מתנהלים בנושא. לקול קריאות חדווה של הפרלמנטרים, מנצח מר פון ג ו א ר א ר ד  את נציגי העיתונות בארבעה משחקי בזק ומבטיח בזאת לעצמו כמעט בוודאות את ת ו א ר   א ל ו ף   ה ש ח מ ט    ב א ו י ר.

 

                                                                                                                              12:40

ספינת האוויר ממשיכה לקורסיקה. אניית קיטור לבנה חולפת תחתינו. שחפים רוקדים, נראיפ כמו קצף גלים שקם לתחייה מעל לגאות הכחולה והכסופה. כהרף עין מתגלה קורסיקה בכל הדרה. צוקיי החוף מחזירים לים קצף בצבעי כחול ואזמרגד. עננים רובצים כמו שיער לבן של קשישים מעל להרים ומתעצמים.    אנחנו מותירים את קורסיקה במערב, פ ו נ י ם   ל ע ב ר   א ל ב ה, בין קורסיקה  לאלבה, ל עבר   ר ו מ א. כל תולדות העולם מהדהדים משלושת השמות הללו.

 

תחרות השחמט הראשונה  באוויר

                                                                                                אחת ו-27 דקות

תחרות השחמט הראשונה באוויר הסתיימה כדלקמן: 

ה י ו ע ץ   ה מ מ ש ל ת י,  מ ר  ב א ט   נ י צ ח   א ת   ח ב ר   ה פ ר ל מ נ ט   ק א י י ל.

האווירה על הסיפון דומה לארוחת בוקר אופנתית. כולם מצלמים את כולם. השמש זורחת מעל לריביירה.

 

דואר אוויר לעיר הנצחית                                                                                                 15:00

איטליה! סירות מפרץ, פרפרים לבנים על מרבדי פרחים, המישור הרך של קמפנה מבהיק בירוק וצהוב כשמש, נמל, אניות קיטור, בתים. כמו לוויתן ענק שט הצל הכהה של גרף צפלין מעל לים באור השמש.     ב ע ו ד   ע ש ר י ם, ע ש ר   ד ק ו ת   נ ט ו ס   מ ע ל   ר ו מ א. הנוסעים נושמים לרווחה.    ש ק י י    ה ד ו א ר   נ נ ע ל ו, כל הגלויות נכתבו. עכשיו אפשר לחזור וליהנות מהחיים. כמה יפה בצפלין, כאשר לא חייבים לחתום על גלויות.

 

מעל לים היווני

                                                                                                            כאן על סיפון הצפלין

אנחנו נמצאים  מ ע ל   ל י ם   ה י ו נ י.  ב י ו ם   ש ל י ש י   ב ב ו ק ר   אנו  מצפים  לראות      א ת   כ ר ת י ם.

 

 

         זכות יוצרים של Neue Freie Presse, וינה, ואולשטיין ושות', ברלין

 

טיסה לפלשתינה עם "גראף צפלין"

מאת דר' וולפגנג וייזל

כתב מיוחד של העיתון Neue Freie Presse על סיפון ספינת האוויר  ג ר א ף   צ פ ל י ן

תרגום מגרמנית: מרים שטיין-גרוסמן, בעזרתו האדיבה של הרברט בטלהיים

 

קבלת פנים בצהלות חדווה בגרמנית למרגלות הכרמל

אנחנו מגיעים במזג אוויר סגרירי ביום שלישי, בשעה חמש לפלשתינה    ב מ ה י ר ו ת     ש ל      130 ק מ" ש  וללא כל עזרה של משבי רוח. כל קילומטר שאנחנו מקדימים להגיע לפלשתינה חשוב, היות שסערת הקדים מעל דרום איטליה חיבלה קשות בתוכניתנו. שהרי בינינו, הנוסעים לצוות הספינה, הייתה מחלוקת רצינית: האם דר' אקנר ינחת בפלשתינה או לא?

ארבע אחר-הצהריים לפני  ח י פ ה,  על סף ארץ הקודש. במרחק של 150 ק"מ נישא החרמון הלבן והנוצץ מעל לארץ, סמלה של ישראל. מורדות הכרמל הרכים בוהקים בצבעם הירוק עד לחוף. הדר הכרמל, כלומר, פאר הכרמל. אנחנו מודים לכם,  ת ו ש ב י   ו י ר ט נ ב ר ג  ,על  שקיבלתם את פנינו במילות ברכה בגרמנית על אדמת הארץ הקדושה, קבלת הפנים הראשונה אחרי ארבעים שעות טיסה לפלשתינה.

בתפנית אדירה חולףת הספינה מעל למפרץ ורק אז פונה דרומה לעבר שכונת הווילות של היהודים המקיפה את הטכניון העברי במעלה הכרמל. אנחנו מפנימים את ממשמעות "הדר הכרמל", אנחנו חשים אותה, אנחנו העירונים הותיקים, הקרים והמנוסים, שראו כל כך הרבה מבלי שיתרשמו עמוק כל כך, אבל כאן אנו אכן מתרשמים עמוקות מהדר הכרמל, אתה, המברך אותנו לראשונה את ברכת הארץ לצליינים שלה, אנו מברכים אותך, בת הגלים, עיירה קטנטונת למרגלותיו, שטופי הגלים. אנחנו מברכים אתכם, הגרמנים יוצאי Schwaben, אתם, האיכרים השוואבים, שכבר כששים שנה מחזיקים מעמד כאן במוצב הגרמני במושבה הגרמנית, אנחנו מברכים אתכם בדגלי הענק בצבעי גרמניה.

 

קרנבל בתל-אביב [Tel-Awiw]

לאט חולפים אנו לאורך חופי פלשתינה, הפרושה לפנינו באפרוריות הרכה של העננים.  ע ת ל י ת, מצודת הצלבנים העתיקה ליד מפעל המלח החדש, המבצר הרומאי  ק י ס ר י ה  על חורבותיו הנבלעים לאטם בים הגואה, ליד יערות האיקליפטוס המשתרעים לאורך הישובים היהודיים של  ח ד ר ה   ו ז י כ ר ו ן      י ע ק ב , הישובים החדשים  ה ר צ ל י ה   ו נ ת נ י ה  על גדות ה- Audscha, עם בתיהם הקטנים המזכירים את כפרי הפליטים היווניים שראינו הבוקר ליד קנדיה בכרתים. כל אלה חולפים ביעף, ובגדול נגלית לפנינו, עם מערכת כבישים ושדרות מסודרת, פאר פלשתינה החדשה, ת ל – א ב י ב  הצעירה, וכאן מגיעה הטיסה לשיאה. כאן אנחנו שוכחים את הרושם הרע של מרסיי ואת האכזבה מרומא, כאן מקבלים את פני הצפלין כ מ ב ש ר   ה ע ת   ה ח ד ש ה, כל אלה שהם בעלי רצון טוב.

הרחובות מלאים באנשים. באלפי אלפים הם ממלאים את העיר, רחובותיה וכיכרותיה, דגלי הכחול-לבן של היהודים נגררים לאורך הרחובות, צופרי המפעלים מופעלים ברעש. מכוניות רודפות אותנו כדי ללוותנו, בעוד אנחנו חגים, דמומי מנוע, מעל תל-אביב הענקית ופרברה הקטן והבלתי-אחיד, שעדיין מופיע על המפה כיפו. ש ל ו ש ה  ש ק י ם  ג ד ו ל י ם עם קונפטי נשפכים מהספינה כתרומה ל ה מ ו ל ת   ה ק ר נ ב ל  של עיר היהודים. ההמון למטה הולך וגדל. צהלותיו וקריאותיו מגיעות עד אלינו לאוויר הדק. אירופה באסיה מברכת את אירופה באוויר, שבונה בעליל את הגשר מעל חלל ורוח. כל כך היינו רוצים לנחות. אבל כמעט חושך, חשוך מדי. הצפלין פונה לחוג פעם אחרונה מעל לעיר. אורות נדלקים, כוכב בוהק מעל בית העירייה, מקלעות פרחים מעל תחנת הכח, שאנו מזהים, ואור נדלק בכל רחוב גדול. מכל מקום אליו אנו מתקרבים עולים אלינו קריאות ברכה. לאחר מכן אנחנו פונים מזרחה לעיר הקדושה.

 

טיסת לילה מעל ירושלים

בשעות הלילה המאוחרות אנחנו חגים מעל הרי יהודה, לאורו החיוור של הירח המכוסה בענני אביב. אפילו אני, שבאמת מכיר את העיר, לא מזהה כלל את קווי המתאר המטושטשים, המוארים באור החלש של פנסי האצטיל שבפינות הרחוב. אנחנו לא רואים דבר מ י ר ו ש ל י ם מלבד קווים כלליים של כותל אפל, אולי בהר הבית, ואת אורותיו המאירים למרחוק. שוב דבר אחר. הכל שקט, ואווירת קודש שוררת בסלון הספינה, כאשר אנחנו חגים מעל ירושלים,  ואז אנחנו צונחים       מ א ל ף   ש ל ו ש – מ א ו ת   מ ט ר י ם   ג ו ב ה   מ ע ל   פ נ י   ה י ם      ל מ א ה   ש ש י ם   מ ט ר י ם   מ ת ח ת   ל פ נ י    י ם   ה מ ל ח   ה מ ו א ר י ם   ב א ו ר   ה כ ס ו ף   ש ל   ה י ר ח, הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ. הכל שקט.       אנחנו מתפעלים מהים הרוגע.     "כמה יפה", אומר בהערצה אחד הפקידים הגבוהים,    "פ ל ש ת י נ ה   מ ר ש י מ ה.    הרושם חזק יותר מכל הרשמים הקודמים,  מושג,  מילה,  כל דבר שלמדנו בבית-הספר,   שמעולם לא ראינו ולא חשבנו עליו,  וזה  מ ר ש י ם   א ו ת נ ו,    ה מ ד י נ א י ם   ה ש מ א ל נ י ם   ש ב י נ י נ ו ,   ב א ו ת ה    מ י ד ה   כ מ ו   א ת   ה א י ש   מ ה מ ר כ ז. פלשתינה החיה והתוססת מקסימה אותנו".

 

טיסה 160 מטרים מתחת לפני הים

דר' אקנר ניגש אלינו. אוזנינו עדיין פקוקות מהבדלי הלחץ הנוראים, כאשר הוא מורה להגיש לנו גביעים מלאי יין פלשתינה מתוק וכבד, שוועד קרן היסוד הגרמני נתן לו במתנה לרגל הטיסה. היין נפלא. "הוא מלא בשמש פלשתינה",אומרת בתו של גראף צפלין, הברונית ברנדנשטיין כאשר היא לוגמת ביחד עם דר' אקנר  לגימה לכבוד הארץ הקדושה. קברניט הספינה נושא כמה דברים קצרים וברורים: " ז ו   ה פ ע ם   ה ר א ש ו נ ה   ש ס פ י נ ת   א ו ו י ר   ט ס ה   מ ת ח ת   ל פ נ י   ה י ם. " והוא מסיים בבדיחה: "אף צוללת לא יכולה להעמיק יותר ממאה ועשרה מטרים מתחת לפני הים, אחרת הים מוחץ אותה. ספינת האוויר שלנו שטה הרגע 165 מטרים מתחת לפני הים, מבלי שהדבר מזיק לה כלל, מה שמוכיח את יתרונה על פני הצוללת." ואז, אנחנו נוסקים במהירות הבזק. חזרה לירושלים, 1500 מטרים גבוה יותר משלוש דקות לפני-כן. גביעים אחדים נשברים כאשר הם נופלים מהשולחן. נשמעות קריאות "מזל טוב!". "מזל טוב ירושלים!", "מזל טוב, צפלין!"

אנחנו טסים הביתה לבודנזה. "מחר בבוקר נהיה באתונה", אומר אקנר, בעודו שולח מברק למלך מצרים, שאותו לא יכולנו לבקר, ברכה ליום ההולדת והזמנה לגרמניה. הצפלין שט לו בשמה של גרמניה כאן באוריינט, שלא יישאר אוריינט לזמן רב.

 

מירושלים לאתונה באחת-עשרה שעות

ממברקיו של השליח המיוחד של  Neue Freie Presse

בשש וחצי לפנות בוקר חולף הצפלין מעל ל-Euboca לכיוון קושתא. מ י ר ו ש ל י ם   ל א ת ו נ ה, קטע של 1450 ק"מ עוברת הספינה בזמן המצוין של  א ח ת – ע ש ר ה   ש ע ו ת. המהירות הממוצעת הייתה 165 קמ"ש.

א ת ו נ ה   מלמעלה, קצת מאכזבת. מעל לאקרופוליס לא זרחה השמש, אשר, אגב, נראתה קטנה כצעצוע. הפרנס היה ללא משוררים. המרתון ללא רצים. י ו ו ן  לא מעניינת את הצפלינאים המהירים. אנחנו קופאים בגובה 1250 מטרים.

שני חלקי מאמר ארוך עך ביקור הצפלין, שהופיע ב"דבר" 28 במרס 1929

דבר 27 במרס 1929

תגובות
ישנן 1  תגובות.     להוספת תגובה
1.  הממציא המקורי-יהודי בשם דוד שוורץ
http://croatian-treasure.com/airconst.html

דוד שוורץ
נכתב בתאריך:  21/02/2013 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


חדשות

כל החדשות


המלצה לספר חדש

 ספר כפול:

רדיו חזק

וימי התום / מרדכי נאור

 

 

ראה הרחבה על הספר

בלחיצה על לינק זה



המצלת השבוע לטיול

מתחם שרונה החדש – סיור ראשוני באטרקציה המיוחדת

סיור מיוחד במתחם שרונה הטמפלרי, בקרייה בת"א, הנפתח בקרוב מחדש לקהל

 

לחץ להגדלה

 להרחבה ולהרשמה לסיור לחצו כאן

 

 



טיולים

כל הטיולים


<< יוני, 2019 >>
א ב ג ד ה ו ז
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            
כל האירועים


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
מגילות ים המלח - המיזם הדיגיטלי
הכוחות הבריטיים בא"י בתקופת המנדט
מפת קרבות מלחמת העצמאות
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


כניסת לקוחות
משתמש:
סיסמא:
שכחתי סיסמא


הצטרפות לרשימת תפוצה


אתר תיור ישראלי, My Tour-Il, מביא לגולשים מקרב הציבור הרחב, מבחר  גדול של חדשות והצעות לסיורים ברחבי ישראל, לצד כתבות, מאמרים ואלפי תמונות וסרטים.
עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  העולם שלי - כתבות מרחבי העולם

2011 © כל הזכויות שמורות MyTour