במשך 55 שנה השפיע מיסיונר גרמני פרוטסטנטי על החיים בירושלים. מנער כנסייה שביקש להתפרנס בא"י מתיקון שעוני קוקייה, הגיע קונרד שיק, אדריכל, חוקר תולדות א"י, ארכיאולוג ובונה דגמי בית שני, ללא כל השכלה פורמלית, להיות אחד האישים החשובים והמשפיעים בחקר תולדות א"י במחצית השנייה של המאה ה-19.   (בתמונה למעלה, תכננו של שיר לשכונת מאה שערים ולמטה מימין תמונתו ב 1880).

מדובר בגורם שהשאיר אחריו מבנים מפוארים ביותר בירושלים של המאה ה-19 הנחשבים כיום כפניני אדריכלות והוא היה דווקא האיש, כגרמני נוצרי, שנבחר ב-1874 על ידי אנשי הישוב הישן, לתכנן את שכונת מאה שערים בירושלים, השכונה היהודית החמישית שיצאה מחוץ לחומות.  טליתא קומי, בית החולים למצורעים  ובית תבור היו רק  חלק מהפרויקטים הגדולים שלו. את פעילותו של קונרד שיק בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל חקרו בעבר כמה חוקרים בהם פרופ' אלכס כרמל  ובשנים האחרונות  פרסם עליו מספר מאמרים פרופ'  חיים גורן כיום סגן נשיא מכללת תל- חי.

קונרד שיק נולד ב-1822 בדרום מערב גרמניה ונשלח בבגרותו ללמוד מסגרות ליד שטוטגרט. שם שהה כשלוש שנים ובתקופה זו נחשף לפעילותם של מיסיונרים אוונגליסטים שהלהיבו אותו. משם בעצת אחד המיסיונרים התגלגל לבזל שבשוויץ והצטרף "למיסיון עולי הרגל של בזל" בראשותו של הכומר שפיטלר שהחל לפעול גם בארץ ישראל.למשימה זו שלח שפיטלר את קונרד שיק יחד עם עמית נוסף בשם פרדיננד פלמר. ביומניו כותב קונרד שיק, שלקראת צאתו לארץ הקודש ביקש לרכוש לעצמו מקצוע הולם ממנו יוכל להתפרנס בארץ ישראל וחברים המליצו לו להיות מתקן שעוני קוקיה וכך עשה.

כך, בשלהי 1846, זמן קצר לאחר סיום הכיבוש המצרי של א"י, הגיעו שיק ופלמר
לירושלים והקימו מרכז מסיונרי קטן בשם "בית האחים" בסמוך לשער שכם.
השניים נתקלו במקום בקשיים רבים. באותם שנים הוקמה מול שער יפו, כנסיית המשיח האנגליקנית, על ידי החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" (LJS).  שיק פרש ב-1851 מ"בית האחים" וחבר לכנסיית המשיח שהופעלה בהנהגתו של הכומר סמואל גובט, הכומר הפרוטסטנטי הראשון בירושלים ובא"י.

מסתבר שלמעבר זה, היה השפעה דרמטית על חייו של שיק ופעילותו בירושלים. בשלב ראשון צורף קונרד שיק כעובד בבית המלאכה של "בית התעשייה", שפעל במקום מטעם המיסיון. עסק בעבודת נגרות ובגילוף עץ ואט אט התגלו גם כישוריו הנוספים. במקביל לעיסוקיו במיסיון החל שיק לעסוק בארכיאולוגיה, בחקר ארץ ישראל, ובבניית מודלים של בניינים בידי האומן שלו. הוא היה למשל בין  החושפים של כתובות השילוח. בין היתר בנה דגם עץ של הר הבית לצורך הצגה בתערוכה בינלאומית בווינה. בהמשך גם יצר דגמים רבים נוספים של האתר, ובכלל זה דגמים משוערים של מבנה בית המקדש. ממצאיו של שיק ותרשימיו שימשו אבן דרך חשובה בחקר ירושלים בתקופת בית שני.

בשרות המיסיון האנגליקני ובהזמנת ארגונים נוצריים אחרים תכנן בתי ספר, בתי חולים, כנסיות ומנזרים. המבנים שתכנן שיק בלטו ביופיים וייחודם, והוא התפרסם כאדריכל דגול, שיישם טכניקות חדשניות בתכנון ובנייה. סגנון בנייניו התאפיין בשילוב מושכל ורב השראה של הדר אירופי עם אדריכלות מזרח תיכונית ועות'מאנית. 

אנשי הישוב הישן מחד ומוסלמי העיר העתיקה מאידך נעזרו רבות בקונרד שיק. הוא התבקש על ידי הוואקף לסייע בשחזור המסגדים על הר הבית ואנשי הקהילה החרדים פרט לתכנון שכונת מאה שערים ביקשו ממנו לתכנן עבורם בתי כנסת וישיבות. שיק גם עסק במיפוי ירושלים והיה בקשר הדוק עם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל ובביטאון הקרן Palestine Exploration Quarterly, פרסם מאות מאמרים העוסקים בחקר ירושלים וארץ ישראל. מאות מאמרים נוספים שלו, לא ראו אור מעולם והם מאוכסנים במספר ארכיונים באירופה. 

אין רישום מסודר של כל המבנים שבנה והקים בירושלים. חלק מהם הקים יחד עם האדריכל הטמפלרי תיאודור  זנדל, מתכנן שרונה.  מוסכם על כל החוקרים, בהם פרופ' חיים גורן,  ששיק הקים בין היתר את בית החולים של האחיות הדיאוקוניסות, הסנטוריום של LIS   ברחוב הנביאים, בית החולים למצורעים "עזרת ישו" ברחוב ממילא, טליתא קומי, בית הספר ובית יתומות שעל חורבותיו הוקם המשביר. הוא שיפץ חדר באיזור המוריסטאן והפכו לקפלה. תכנן את שכונת מאה שערים והקים חלקים או את כל מתחם הכנסייה האתיופית.

המבנה המרשים ביותר שהקים קונרד שיק. היה ביתו הפרטי, ברחוב הנביאים 58 שכונה רחוב הקונסולים, הבית הוקם ב 1882 מאחר ולא היו לו כספים לבניית ביתו הפרטי, מכר שיק מודל של המקדש של הורדוס שבנה ובאמצעות 800 לירות הזהב שקיבל החל לבנות את ביתו שהוקם בסגנון טירה גרמנית תוך ערבוב של סגנונות ערביים ,עירוב של סגנונות מזרח ומערב. כיום נקרא המקום "בית התבור" והוא משמש כיום את המכון התאולוגי השבדי.

במלאת 50 שנה לפעילותו בירושלים, חמש שנים לפני פטירתו ב-1896,  קיבל קונרד שיק, שהיה חסר כל השכלה פורמלית ואת הידע הרחב שלו רכש בעיקר מספרים,  תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת טיבינגן, ומאז נהג לחתום על מאמריו בתואר ד"ר. שיק גם זכה על פועלו בירושלים בשורה של עיטורי כבוד בין היתר מטעם מסדר פרנץ יוזף, מסדר הכתר הפרוסי, מסדר סטניסלאוס וב-1869 זכה בתואר  יועץ הבניה המלכותי של וירטמברג.

קונרד שיק מת בדצמבר 1901 ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון בירושלים. רעייתו נפטרה שנה לאחר מכן והיא קבורה לידו. על מצבתו נכתב "קונרד שיק" (1822-1901), יועץ בניה מלכותי של וירטמברג".