בעקבות מסעו של הרצל בארץ-ישראל / מאת אילן שחורי

השבוע לפני 152 שנים, (1860)  ב י' באייר  תר"כ , נולד חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל. יום זה, יום הולדתו,  נקבע על ידי הכנסת בחוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), ה'תשס"ד-2004. מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני".

הרצל ביקר בארץ ישראל למשך כעשרה ימים לפני  114 שנים בסוף אוקטובר ותחילת נובמבר 1898. הרצל הגיע לארץ ישראל בעקבותיו של הקיסר וילהלם השני, ממנו ביקש שיסייע אצל הסולטן התורכי עבדול חמיד השני,  במתן מדינה ליהודים בתחומי ארץ ישראל. ביקורו של הרצל היה בראש משלחת של מנהיגי ההסתדרות הציונית ועד למפגש המיוחל של הרצל עם הקיסר הגרמני בירושלים , סיירו חברי המשלחת במספר תחנות וביניהן יפו , מקווה ישראל , ראשון לציון , נס ציונה ,מוצא וירושלים. המשלחת כללה פרט להרצל את הבנקאים דוד וולפסון ומקס בודנהיימר, את הרופא ראובן שנירר ואת המהנדס יוסף זיידנר.בתחנות אלה פגשו חלק מניצניה הראשונים של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל וכן את אנשי הישוב הישן והשורשי מפגש זה עורר רגשות רבים בקרב בני הישוב . אחדים ראו בביקורו של הרצל סמל להתעוררות הציונית החדשה ואחרים ראו בו סימן לביאת המשיח .

יום הרצל הוא הזדמנות טובה לבקר בעקבות הרצל בארץ ישראל. (ראה יומנו של הרצל בפרק נפרד באתר זה).

http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=808

התחנה הראשונה בסיור הוא בית המכס התורכי בנמל יפו. לשם הגיע הרצל בהפלגתו לארץ.  ברחוב רזיאל 15 ביפו, בוסטרוס בימים ההם, השתכן הרצל במלון קמיניץ (עד לאחרונה מסעדת אווזי) שם, על גג המלון הצטלם ובידו כובע השעם, לצורך תיקון תמונת פגישתו עם הקיסר  (ראה מאמר נפרד באתר זה)  הרצל, במסעו לירושלים גם נעזר ברכבת החדשה של יפו הלוא היא מתחם התחנה. להלן הלינק לסיפור הפוטו מונטז'.

http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=810

ביקור הרצל והמשלחת הציונית בראשון לציון

התחנה השנייה היא מקווה ישראל, לשם הגיע הרצל כדי לחלוק כבוד לקיסר בעת ביקורו במקום בדרכו לירושלים. על הביקור במקווה  והפגישה עם הקיסר כתב הרצל רבות ביומן הביקור שלו, המובא כאן בנפרד.

http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=808

התחנה השלישית היא  ראשון לציון שם ביקרו הרצל והמשלחת הציונית טרם הגיעם לירושלים. הרצל ביקר ביקב, ליד בית הפקיד ובבית העם התקיימה לכבודו קבלת פנים מרגשת.  הרצל ביקר בראשון כמעט יום שלם וכך כתב בין היתר ביומנו: לראשון לציון הנודעת לתהילה. בשביל כפר עני הרי זה מקום משגשג למדי. אבל אם תיארת לעצמך שזה יותר מיישוב דל, הרי מצפה לך אכזבה. אבק עמוק בדרכים, מעט ירק. המנהל קיבל את פנינו בהבעה חששנית, מן הסתם לא העז להסביר פנים וגם לא להחמיץ פנים. אימתו של הבארון מפאריס מרחפת מעל כולם. המתיישבים המסכנים המירו פחד אחד במשנהו. הראו לנו בקפדנות את היקבים. מעולם לא הטלתי ספק שבעזרת כסף אפשר להקים

מפעלי תעשייה בכל מקום. במיליונים שהחול בלע ושנגנבו או בוזבזו, ניתן היה לעשות כאן דברים שונים לחלוטין. בינתיים  פשטו בכפר השמועות על בואנו. משלחת באה להזמין אותי לבית העם. קידמו את פנינו בצלילי מוסיקה שלמרבה הצער העידה רק על כוונות טובות. שוב טור כפול של פרצופים כפי שראיתי אותם בלונדון, ברלין, ברנו וביתר מקומות. מישהו נשא נאום שבו ניסה למזג את החוב שהם חייבים לבארון עם האהבה שהם רוחשים לי, וזה נשמע כמו התזמור האומלל של המנצח שניסה לתזמר את החליל עם הכינור.התוף הגדול צריך היה לכסות על הכל. גם אני אמרתי כמה מלים, יעצתי להם להכיר טובה לבארון, אף על פי שרצונו אינו זהה לרצוני... בינתיים פשטה בכפר הידיעה על בואנו. משלחת הגיעה להזמיננו לבית העם. אחר כך ביקרתי בבית אחד המתיישבים, אחד שהצליח. חדרים גדולים, אך ראויים למגורים. אבל פנים נבולות. מאוחר יותר ראיתי את בית הפועלים, פועלי היום. דרגשי עץ ועוני. לבסוף שוחחתי עם ד"ר מזיא, רופא המושבה. הוא דיבר בלא כחל וסרק. קדחת! המתיישבים כולם סובלים מן הקדחת. רק באמצעות עבודות ניקוז רחבות ממדים, ייבוש ביצות, ניתן להפוך את הארץ לראויה להתיישבות. זו גם דעתי וכוונתי. זה יעלה מיליארדים, אך אף ייצור מיליארדים של עושר חדש. בתורת פועלים יש להעסיק ערבים שהם מחוסנים מפני הקדחת.

הרצל  והמשלחת הציונית בצילום בירושלים

התחנה הרביעית היא נס ציונה, שנקראה באותה תקופה ואדי חנין.  וכך כתב מקס י . בודנהיימר , שהצטרך אל הרצל , וליוה אותו לכל אורך הביקור וכתב יומן מסע : "על פי בקשת המתיישבים עצרנו לתחנת ביניים בוואדי חנין , ישוב קטן בדרך לרחובות . . . יצאנו לטיול חטוף בין בתי המתיישבים שעשו רושם טוב והעידו על ראשיתו של שגשוג כלכלי . במיוחד בלט הדבר אצל ותיק המתיישבים המקומיים , ראובן לרר . גאווה ושמחה קרנו מעיני הזוג הקשיש כאשר הציגו בפנינו את ביניהם . המטעים שלהם הפכו , הודות לחריצותם ולהתמדתם , למשל ולתהילה בכל היישוב . חרף התנגדותנו הוטענו על מרכבתנו כמויות עצומות של

תפוזים ואתרוגים " . הרצל ביקר גם בביתה של הגב ' גולדה מילוסלבסקי מראשונות "המניין הראשון " , אישה מרשימה בעוצמתה . גולדה ליקטה פרחים ושושנים מגינתה לזר גדול , ובדברים נלהבים הגישה אותו לאורח באומרה : פרחים ושושנים אלה מבטאים את חריצות האנשים ופועלם . להחזיר לעמק השושנים השומם את פריחת העמק .

הרצל וחבריו בצילום בממילא. ברקע חומות העיר העתיקה

התחנה החמישית היתה רחובות.  בעיתון המליץ למחרת נכתב על הביקור: "כאשר קרבו האורחים הנעלים האלה, הגיעה ההתלהבות אל מרום קצה. דמעות שמחה וגיל התפרצו מעיני הנאספים בעומד המרכבה, אשר ממנה יצאו ד"ר הרצל וחבריו. ה' לוין אפשטיין הציג לפני ד"ר הרצל את חברי הוועד ומורי בית הספר, והד"ר בירך אותם וייתן ידו להם, כמו לכל אחד מזקני המושבה. התלמידים והתלמידות מביה"ס שרו את השיר "עוד תושב ארץ יהודה", מהמחזה "זרובבל". ככלות השיר מפי הילדים החלו קריאות הידד משני עברי הרחוב: יחי ד"ר הרצל! יחי עם ישראל! תחי הציונות! ועוד קריאות שונות שיצאו מלב העם ברגש עז... אחרי זמן מה הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בית הספר. אחד מבני לוויתו שאל שאלות את התלמידים... אחרי האפילה שרו כל הנאספים את השיר 'עוד לא אבדה תקוותנו', ואחרי כן הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בתי חברי ועד המושבה... מי שלא ראה את המושבה רחובות ביום ההוא ולמחרתו, לא ראה התלהבות אמיתית מעולם".

 התחנה השישית היא מוצא הסמוכה לירושלים שם,  החליטו הרצל וחברי המשלחת הציונית, לנטוע עץ בהרי יהודה, כסמל להתחדשות הלאומית של היישוב העברי בארץ ישראל. הרצל ביקר במושבה מוצא, במשקו של האיכר של האיכר שמואל ברוזה ושם על גבעה סמוכה, קרוב לדרך לכיוון מבצר הקסטל, נטע הרצל בטקס ססגוני עץ. שנים הוזכר העץ המיוחד הזה כעץ הארז שנטע הרצל, עד שבשנים האחרונות הסתבר כי מדובר היה בכלל בעץ ברוש.

הרצל וחבריו ליד קברי המלכים בירושלים

התחנה השביעית בסיור בעקבותיו של הרצל היא ירושלים. שם ביקר הרצל במספר מקומות. בין היתר רחוב הנביאים של היום, שם ליד בית מספר  42 שוכן כיום בית ספר אורט ובעבר מחנהו של הקיסר הגרמני וילהלם בו התקיימה הפגישה בין השניים.  הרצל גם ביקר בכותל המערבי, במגדל דוד, בשכונת ממילא  בביתו של שטרן. הבית בממילא נהרס ונבנה מאותן אבנים הממוספרות כיום ברחוב יצחק קריב, ממערב לשער יפו. הרצל ביקש להצטלם שם מול חומות העיר העתיקה. לאחר שביקר והצטלם גם ליד קברי המלכים. הרצל לא הזניח בביקורו בירושלים גם את הר הזיתים והר הצופים.

מחנה האוהלים של הקיסר הגרמני בירושלים. כיום מתחם בית ספר אורט ברחוב הנביאים. שם פגש את הרצל