טיולי ם פרטיים ברחבי ישראל לבודדים VIP וקבוצות עם אילן שחורי

ספרים חדשים בנושא א"י

גלריית סרטים

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ארכיון ניוז-לטר שבועי

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

מאמרים וכתבות תיירותיות

15 14 9 10 13 11 8 7 5 6 4 3 2






עמוד הבית מאמרים בתולדות ארץ ישראל ותולדות תל אביב מאמרים בתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ מגינת חיים נחמן ביאליק לגינת קריית מאיר

מגינת חיים נחמן ביאליק לגינת קריית מאיר

מגינת חיים נחמן ביאליק לגינת קריית מאיר

 סיפורו של אדריכל הגנים והנוף הראשון בארץ ישראל, יחיאל סגל

 

 

יחיאל סגל על רקע קריית מאיר בתל-אביב. הגן שיצר במקום, היה "מאסטר פיס" הראשון שלו

 

מאת אילן שחורי

מי היה אדריכל הנוף שתכנן את הגינה בביתו של חיים נחמן ביאליק בתל אביב בשלהי 1924. מי הוא האיש שהיה אחראי לגינה הציבורית הראשונה בעיר, "גינת גרוזנברג", שנפתחה ונחנכה ב-1922, היה שותף בראשית שנות ה-30 להקמת שדרות המלך ג'ורג' ביפו לימים שדרות ירושלים, הקים את הגינה המופלאה בשיכון "קריית מאיר" בתל-אביב, עיצב את הגינה לזלמן שוקן בירושלים, את הגן בבית החולים דג'אני ביפו, עשה את הגינה בית השגרירות הצרפתית בבירה. עמד מאחורי "גן בנימין" הגן הציבורי הראשון (1925) בשכונת הדר בחיפה. תכנן את הגן בבית ההבראה ארזה במוצא, את הגינה בבית הבריאות שטראוס ואת הגן בימק"א בירושלים ועוד מאות גינות בערים, במושבות, ומשנות הארבעים גינות רבות גם בעשרות קיבוצים?

גן גרוזנברג מ-1922. הגינה הציבורית הראשונה בת"א, מעשה ידיו של יחיאל סגל

מדובר באדריכל הגנים והנוף הראשון בארץ ישראל, יחיאל סגל, שנפטר  בגיל 76 לפני 51 שנה  (יליד 1886) ושמו עתיד  לעמוד בין היתר במרכז  הכנס "גנים היסטוריים בארץ ישראל", שייערך במהלך יום חמישי (מחר) בבית ספיר בכפר סבא, בהשתתפות חוקרים מתחום תכנון ושמור גנים.

 

לשמו ולפועלו של יחיאל סגל התוודעתי לפני שנים אחדות, במהלך מחקר לצורך מאמר שכתבתי על שכונת "קריית מאיר" בת"א, שכונת ילדותי.  נעזרתי אז בידע העצום של פרופסור רות אניס, ממייסדות המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שהגיעה עם הוריה לדירה שכורה בקריית מאיר ב-1938, שנתיים לאחר אכלוס השכונה וגם איזכרה במהלך השנים את פועלו של יחיאל סגל, בכמה מאמרים  אקדמיים שפרסמה במספר שפות. גם מאמר זה זכה לסיוע מצד פרופ' רות אניס וכן מצד חיה סגל, אלמנת בנו של יחיאל סגל, יוסף סגל, שהעניקה לי רשותה להשתמש בתמונות מאלבומיו הפרטיים של יחיאל סגל ז"ל.  עדיין, למרבה הפלא, לא זכה יחיאל סגל להנצחה ראויה ובעברית לא פורסם עליו עד היום דבר, אולי הכנס בכפר סבא ישנה זאת.

 

יחיאל סגל  עם בנו יוסף סגל לימים מתכנן גנים ונוף בעצמו. מתכנן פארק הירקון

לפני 18 שנה, בכנס איגוד אדריכלי הנוף בישראל, אמר בנאומו, ליפא יהלום ז"ל (נפטר 2006), ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל וחתן פרס ישראל לאדריכלות: "אילו הציבו את כל הצעירים, מעצבי הגנים של היום על כף המאזניים ואת יחיאל סגל על הכף השנייה, אינני יודע למי הכפות היו מתאזנות". ליפא יהלום היה מתלמידיו של יחיאל סגל ועבד עמו במשרד לתכנון נוף בין 1935-1941.

יחיאל סגל נולד למשפחה אורתודוכסית ב-1886 בעיירה פלונגיאן שבליטא. בהיותו  נער צעיר, נרצח אביו באחד הפוגרומים שהיו בעיירה ובסיוע אירגונים יהודיים נשלח היתום הצעיר ללמוד גננות בבית האולפנה היהודי לגננות באהלם (Ahlem) שליד הנובר שם רכש הרגלי משמעת גרמנית, דייקנות וסדר. ב-1904 סיים יחיאל סגל את לימודיו  ובמשך שש שנים בילה כגנן בפרנקפורט, ובמספר  מקומות אחרים בגרמניה, דרום צרפת ושוויץ.

יחיאל  סגל

שמו של יחיאל סגל כגנן מחונן ואומן גנים הגיע כבר ב-1910 לידיעתו של ארתור רופין בחברת הכשרת היישוב וזה הזמינו לביקור בארץ ישראל למשך כשנה, תוך שהוא מתייעץ עמו על הקמת גנים ושטחי גינון באחדים מהישובים שזה עלו לקרקע. לאחר מכן שב יחיאל סגל לאירופה. עבד במשך שלוש שנים במשתלה בניס, השלים את השכלתו הצרפתית. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה שב לגרמניה שם שימש כמומחה לגידולים חקלאיים ועסק בין היתר בתחום אספקת ירקות עבור הצבא הגרמני.

גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

עם סיום המלחמה ב 1919 מצא עצמו יחיאל סגל בטורקיה ומשם עלה לארץ ישראל. התיישב בירושלים. שם גר עם אחותו ומצא עבודה בגנים ציבוריים. בין היתר עבד בשטחים הציבוריים של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. עבודה זו אותה ייצר ב-1920 היא ככל הנראה העבודה הראשונה המתועדת שלו בארץ ישראל, שכלל בין היתר סימון איזור אבן הפינה וחורשת הקמפוס של האוניברסיטה שבהקמה.

יחיאל  סגל (משמאל) עם רעייתו חיה (במרכז) בנו יוסף מימין  בתו ונכדו

ב 1922 הזמין אותו ארתור רופין בשנית לעבוד עמו והפעם עם חברת "הכשרת היישוב". יחיאל סגל עבר לשם כך לתל-אביב ועד מהרה בהמלצה של רופין למאיר דיזנגוף ראש העירייה הדומיננטי של העיר העברית הראשונה, התקבל יחיאל סגל לשמש כמתכנן והמנהל של מחלקת הגינון של עיריית תל-אביב.  סגל תכנן לא מעט גנים בשטחים הפתוחים בעיר וייעץ לבעלי נכסים שהקימו אחוזותיהם ברחבי העיר, אך עד מהרה נקלע למריבות וויכוחים עם דיזנגוף וראשי העירייה והתפטר מתפקידו. לפני כן עוד הספיק סגל ב-1922 לתכנן את הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב המתפתחת, גינת גרוזנברג, בפינת נחלת בניימין וגרוזנברג, כיום "חניון גרוזנברג".

גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

כמתכנן פרטי של גינות ונוף, החל יחיאל סגל לעבוד ב-1924, תוך שהוא מעצב גינות פרטיות וציבוריות בתל-אביב, חיפה וירושלים. בין הפרויקטים המפורסמים שלו באותה תקופה, היה עיצובה של הגינה הפרטית עבור חיים נחמן ביאליק ב-1924, "גן בנימין", הגן הציבורי הראשון של שכונת הדר בחיפה 1925-27, הגינה בבית ההבראה ארזה במוצא עלית ב- 1927 ובאותה תקופה הקים גם את גני בית גולדווטר ופרופ' רוט בירושלים. ברשימת הגנים שלזכותו באותה תקופה ניתן לרשום גם את "גן השרון" בת"א שתכנן ב-1925, לימים "גן החשמל", עיצוב שדרות ח"ן, 600 מטר של עצים וירק בין רחובות דיזנגוף לפרישמן ,עבודה שנסתיימה ב-1930, וגינות תל-אביב רבות נוספות.

תוכנית גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

יחיאל סגל השתלב גם בעבודות תכנון הנוף במקווה ישראל וב-1929, תכנן את הארבורטום של הגן הבוטני במקווה לפי החלוקה הבוטנית של פרופ' אוטו ורבורג. שנה לאחר מכן כבר הקים סגל את גן האחוזה הענק של י.ל. גולדברג, הנדיב הבלתי ידוע, בין הרחובות אלנבי, יהודה הלוי ושדרות רוטשילד בתל אביב.

ב-1931 תכנן יחיאל סגל את הגן לאחוזה של עבדול דזיבן בבית דגן. הבית עמד על גבעה הצופה על כל סביבתה. בשלהי 1948 היווה הבית איום על התחבורה בקו תל אביב ירושלים וזכה לביקור של "ההגנה" שהשאירה במקום רק שרידי בריכות, אמות מים ושורה של נטיעות סביב. במשך השנים הוקם במקום, המכון לחקר החקלאות ע"ש וולקני.  במהלך 1931 היה יחיאל סגל עסוק בירושלים שם עיצב את הגן לבית השגרירות הצרפתית וב-1932 עד 1934 התמקד בתוכניות לפארק הבאסה ביפו ולגינה הציבורית בבית החולים של ד"ר דג'אני ביפו. בתקופה זו של טרום המאורעות, תרם יחיאל סגל את חלקו גם לפיתוח ותוספת לשדרות המלך ג'ורג' ביפו שהפכה ברבות הימים לשדרות ירושלים.

גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

סגל הועסק במחצית שנות השלושים על ידי חברה בבעלותם של יעבץ ומירבורג, יזמי בנייה שרכשו קרקעות במקומות שונים בארץ, סללו שם כבישים ונטעו שדרות וכיכרות. להם היה סגל אחראי. בין היתר היה מעורב בהקמתה של שכונת אגרובנק שהייתה חלק משתי השכונות שהיוו את הבסיס להקמתה של העיר חולון.

במהלך 1936 שיתף יחיאל סגל פעולה עם האדריכל המפורסם ריכרד קאופמן ויחד הקימו שורה של גנים ברחבי הארץ. שיא עבודתו של סגל באותם ימים היה פרויקט "קריית מאיר" בו היה אחראי לתכנון פיתוח הנוי.  על הקמתה של קריית מאיר ראו מאמר נפרד של כותב שורות אלו שפורסם לפני מספר שנים בלינק הזה:

http://www.mytour-il.co.il/files/kiryatmeir%20-ilan%20shchori.pdf

על עבודתו של יחיאל סגל ב"קריית מאיר" כתבה בין היתר פרופ' רות אניס במאמריה החשובים: " גן קריית מאיר היה פתרון חדשני מובהק לטיפול בשטחים פתוחים בשיכון. שיכון משותף ראשון בארץ למעמד הבינוני בארץ ואחד השיכונים המודרניים פונקציונליים שהוקמו בתל אביב בשנות ה-30. שיכון זה הצטייר בזמנו כ"מבצר" גדול ובולט בסביבתו. שניים עשר מבנים התלת קומתיים סדורים בשורות ישרות ומקבילות, גוש מסיבי מזדקר בים החולות. עבור השוהים בתוך השכונה והגן, תרמה הצמחייה כבר אז לתחושה של קנה מידה אנושי. עצים ושיחים היוו מקום מסתור נפלא מוצל וקריר. הגן הווה נווה דבר עם אקלים משופר שאפשר לילדים הרבים בשכונה למצוא מקומות פורקן. עיצוב וגוון הצמחייה תרמו רבות גם לתחושת האוריינטציה, דבר חשוב בשיכון בעל 24 כניסות זהות לגנים"...

לאחר עבודתו ב"קריית מאיר" הוזמן יחיאל סגל ב-1940 לתכנן את גן הברון אדמונד דה רוטשילד הראשון לציון, עבודה שנמשכה חמש שנים תמימות ונסתיימה עם פתיחת הגן ב 1945.

 

תפנית מסוימת בדרך עבודתו ביצע יחיאל סגל ב-1943 עת החל לעבוד עבור הקיבוצים שהוקמו באותה תקופה. פרופ' רות אניס קובעת במחקריה כי הקשר שנוצר בין סגל ובין חברי המשק הניב פירות והביא ליחסים שהם מעבר למזמין ולעוסק במלאכה. המגוון של התכניות היה גדול ומעניין, החל מתכנית כוללת עד לתוכניות מפורטות של פינת הנצחה או גן ילדים. לדברי פרופ' אניס מדובר היה ברומן בהמשכים, שנמשך  שנים רבות. כמו למשל כפר מסריק (1943) , עברון (1945) , שער הגולן (1947) גשר (1948)  גן שמואל (1949). משמר העמק עין השופט, כפר בלום, נען, יד מרדכי, יחיעם, ראש הנקרא ועוד.

באותה תקופה לא הזניח יחיאל סגל גם את עבודותיו בישובים העירוניים. הוא עבד עבור "רסקו" תכנון גנים ברמת השרון 1943-1953 כפר בין הנוער בן שמן 1946, גן של משפחת שוקן בירושלים 1947,  גן ציבורי ביד המעביר (1948) , גבעת רמב"ם, מוסד חינוכי חקלאי במגדיאל ועוד עד פטירתו ב 1962.

גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

באחת האזכרות ליחיאל סגל כתבה עליו פייגה אילנית (הינדס), ממקימי וראשוני קיבוץ גן שמואל, לימים חברת כנסת מטעם מפ"ם ואמו של החייל אורי אילן ז"ל שנפל בשבי והתאבד ב-1954 בכלא הסורי:  "בנוסף לידע הרב, הטעם המעולה, התרבות ודייקנות הביצוע היה אדון סגל כשמו כן הוא איש סגולה. הוא ניגש לתכנון ביסודיות האופיינית לו.... הסבלנות, האיפוק וכוח השכנוע של אדון סגל – שהתגלה לאחר זמן, בשעת דחק כמכריעה, כאשף דיפלומטי של ממש, היו בתנאים אלה לעזר רב.  תכונה זו לא תסולא בפז כאשר מדובר במזמין יחיד ועל אחת  כמה וכמה בקולקטיב, גוף קיבוצי.... אדון סגל היה קשוב לכל בקשותיי והצעותיי, הן אמנם התקבלו, אבל דעתו הייתה המכריעה בעיני הן מבחינה המקצועית – דבר המובן מאליו – והן בגלל אישיותו המיוחדת. ככל שהכרתיו יותר – הערכתיו יותר והרי זה דבר נדיר למדי בחיים. הוא היה בעיני אוטוריטה כאדם בעל תרבות מושרשת וערכים אנושיים נעלים. בתור אדריכל גנים היה כאמור נאלץ להתפשר, אבל בכל מה שנוגע למוסר, הגינות, יושר מקצועי ואישי, לא היה איש פשרות ולכן כמובן איש כרוחי"....

בנו של יחיאל סגל, יוסף סגל ז"ל היה גם הוא אדריכל גנים ונוף, שיחד עם האדריכל אבא אלחנני תכננו בראשית שנות ה-60 את תוכנית האב לפארק לאומי בתל-אביב וחלקים מפארק הירקון. נכדו של יחיאל סגן ובנו של יוסף, הוא אלון סגל, הבעלים והמנכ"ל של חברת הייעוץ "מתן". קרוב משפחה הוא האדריכל  אסף לרמן, אחד ממשרדי האדריכלות המובילים בישראל.

גינת יחיאל  סגל בקריית מאיר בתל אביב

 

 

 

 

 

תגובות
ישנן 2  תגובות.     להוספת תגובה
1.  הכרות אישית
סגל היה חברו הטוב ביותר של אבי, אליהו ברנשטיין. הוא גם הוזמן לתכנן את גינת ביתנו ברחוב עלומים בשכונת אפקה. הוא היה אדם חביב ובעל ידע רב בגננות. בכל פעם שהיה מגיע והזדמן לי להישאר בבית, הוא היה מסביר לי על הצמחים בהם טיפל והיה מעשיר אותי בידע רב.

משה ברנשטיין, moshe.brnsn@hotmail.com
נכתב בתאריך:  14/11/2013 סגור חלונית
2.  קרית מאיר
ממי נקנו האדמות של קרית מאיר?

מירון משה
נכתב בתאריך:  14/11/2013 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


חדשות

כל החדשות


המלצה לספר חדש

 ספר כפול:

רדיו חזק

וימי התום / מרדכי נאור

 

 

ראה הרחבה על הספר

בלחיצה על לינק זה



המצלת השבוע לטיול

מתחם שרונה החדש – סיור ראשוני באטרקציה המיוחדת

סיור מיוחד במתחם שרונה הטמפלרי, בקרייה בת"א, הנפתח בקרוב מחדש לקהל

 

לחץ להגדלה

 להרחבה ולהרשמה לסיור לחצו כאן

 

 



טיולים

כל הטיולים


<< ספטמבר, 2017 >>
א ב ג ד ה ו ז
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30
             
כל האירועים


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
מגילות ים המלח - המיזם הדיגיטלי
הכוחות הבריטיים בא"י בתקופת המנדט
מפת קרבות מלחמת העצמאות
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


כניסת לקוחות
משתמש:
סיסמא:
שכחתי סיסמא


הצטרפות לרשימת תפוצה


אתר תיור ישראלי, My Tour-Il, מביא לגולשים מקרב הציבור הרחב, מבחר  גדול של חדשות והצעות לסיורים ברחבי ישראל, לצד כתבות, מאמרים ואלפי תמונות וסרטים.
עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  העולם שלי - כתבות מרחבי העולם

2011 © כל הזכויות שמורות MyTour