טיולי ם פרטיים ברחבי ישראל לבודדים VIP וקבוצות עם אילן שחורי

ספרים חדשים בנושא א"י

גלריית סרטים

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ארכיון ניוז-לטר שבועי

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

מאמרים וכתבות תיירותיות

15 14 9 10 13 11 8 7 5 6 4 3 2






עמוד הבית מאמרים בתולדות ארץ ישראל ותולדות תל אביב מאמרים בתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ הרעש הגדול – 86 שנה לרעידת האדמה הגדולה שידעה ארץ ישראל: מאות נהרגו ונפצעו, א...

הרעש הגדול – 86 שנה לרעידת האדמה הגדולה שידעה ארץ ישראל: מאות נהרגו ונפצעו, אלפים נותרו חסרי קורת גג

הרעש הגדול - 86 שנה לרעידת האדמה הגדולה שידעה ארץ ישראל: מאות נהרגו ונפצעו, אלפים נותרו חסרי קורת גג

 

 

בדיוק החודש לפני 86 שנה, רעשה ארץ ישראל בעוצמה אדירה, באחת מרעידות האדמה הקשות ביותר שידע האזור מאז שהחלו המדידות המדעיות. ב-11 ביולי 1927, יום שני, שהיה יום שרבי,  בשעה שלוש ו-7 דקות אחר הצהריים הזדעזעה ארץ ישראל, מעל 300 איש נהרגו, אלפים נפצעו ומעל אלף בתים ומבנים קרסו. שכם, טבריה, לוד ורמלה נפגעו קשות. בתים רבים נהרסו בירושלים וגם יפו ותל-אביב נפגעו.

 

בדיוק 90 שנה קודם לכן, ב-1 בינואר 1837, הייתה רעידת  אדמה  קודמת שזרעה הרס גדול ביותר, הייתה אחת הקטלניות ביותר ולפי אומדנים הגיעה לעוצמה של 5.75 עד 6.75. בסולם ריכטר. התוצאה הייתה אלפי הרוגים. צפת וטבריה נהרסו כמעט כליל. בצפת נהרגו כ-1800 איש  ובטבריה כ-600 נפש כ-28 אחוז מתושבי העיר, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת. עדויות מהרעידה הקשה מתארות את ההרס העצום: "כל פני השטח של הקרקע, באזור העליון ובאזור המקיף את הגבעה, נפגע מהזעזוע. כמויות ענקיות של סלעים פשוט נקרעו מהאדמה והועפו ממנה. בקעים ענקיים חצו את הקרקע ואחר כך התמלאו באדמה ואבנים. . . ליד צפת ראינו קרעים בסלע ובאדמה. . . וליד גוש-חלב עוד בקע באורך של כמה מטרים".

על פי הערכת מומחים, כל 90-100 שנה פוקדת את ארץ ישראל רעידת אדמה קשה ביותר.

בין היתר אפשר למנות את הרעש הגדול המוזכר בספר עמוס מן המאה ה-8 לפני הספירה, הרעש הגדול בשנת 31 לפני הספירה אשר לפי עדותו של יוסף בן מתתיהו נהרגו בו כ-30 אלף איש.  רעידת האדמה הגדולה בשנת 363 לספירה, הרעש של 19 באוגוסט 502 בו נהרסו עכו ולטרון. הרעש הגדול ב-749 המוגדר במקורות כ"רעש שביעית", בו נהרסו בין היתר ארמון הישאם ליד יריחו עם הערים,  סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, ג'רש, וכפר נחום. על פי כמה מקורות נהרגו ברעש זה ברחבי א"י, כ-20 אלף בני אדם. ידועה רעידת האדמה הגדולה ב 18 במרס 1066 בה נפגעה וכמעט נהרסה כליל העיר רמלה.

 

הרעש הגדול בתקופה הצלבנית, בשנת 1160 בו התמוטט מנזר יוחנן המטביל ליד יריחו ומנזר אליאס ליד ירושלים נהרס 40 שנה מאוחר יותר ב-1202 ,נמנו כ-30 אלף איש שנהרגו בשכם והסביבה. ב-1456 פוקד רעש אדמה נוסף את א"י, אלפים נהרגים ובין היתר נפגעה גם כנסיית הקבר. רעידת אדמה גדולה הייתה גם ב-1546 וב-30 באוקטובר 1759 גורר הרעש את מותם של עשרות אלפי איש, כל איזור  סאסא, גוש חלב, סג'רה והסביבה נפגעו  קשות.

 

כאמור, רעש האדמה הקטלני הגדול  האחרון, התרחש לפני 86 שנה, ב- 11 ביולי 1927. היתה זו רעידת האדמה בעלת התוצאות החמורות ביותר, מבין כל רעידות האדמה שהתרחשו בארץ ישראל מאז ינואר 1837.  מדובר היה ברעידת אדמה בחוזק  של 6.25 בסולם ריכטר. הרעש החזק נמשך בסך הכל 7 שניות וזרע הרס כבד ביותר. רעשי המשנה המשיכו קצת יותר. היה זה יום שרב ורוחות מזרחיות חמות נשבו. התושבים ההמומים ואחוזי הבהלה נמלטו מבתיהם המתמוטטים. שמועות על אסון מחריד ועל מאות הרוגים נפוצו במהירות, ונשמעו גם עדויות שתיארו את ים המלח במילים "רתיחה גדולה  וגליו עזים", וכן עדויות על מגדלי מים שנעו הנה והנה ועל בתי קומות שקרסו.

 רעידת האדמה המשמעותית הזו, שהמוקד שלה היה בצפון ים המלח, גבתה חיי אדם  רבים משני צידי הירדן. זרימת הנהר הופסקה כמעט ליממה שלמה .כתוצאה מהמפולות, נפלו מבנים כמו מגדלי קלפים וקברו תחתם את דייריהם. פורסמו דיווחים שונים על מספרי ההרוגים, ככל הנראה בן 350-500 נהרגו בין 700 ל-1,000 פצועים ואלפים שנותרו ללא קורת גג. לפי דיווח ממשלת המנדט נהרגו ברעש 192 ונפצעו 923 בארץ ישראל שממערב לירדן.

 

הגיאוגרף ד"ר רון אבני, נחשב כיום לאחד המומחים הגדולים בארץ בתחום רעידות האדמה. לפני 14 שנה הגיש ד"ר אבני את עבודת ה Phd שלו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בו עסק בניתוח רעידת האדמה הגדולה של יולי 1927 ומחקרו נחשב עד היום כפורץ דרך בתחום. ד"ר אבני סוקר במחקרו את הפרסומים השונים שהיו סביב רעידות האדמה בעיתונות ובמחקרים שונים שפורסמו בעבר ומשווה בניהם. החשוב בעבודתו של ד"ר אבני הוא תיאור הנזקים שנגרמו בערים השונות ברחבי ארץ ישראל, בעיקר לפי העיתונות של אותה תקופה. כך  ביבניאל למשל נהרסו שני בתים וכמה רפתות. בתל אביב וביפו נרשמו נזקים מרובים למבנים, אך לא היו פגיעות בנפש. ביפו היתה פגיעה בבניינים רעועים ושם בלטו נזקים גדולים. כמעט בכל הבתים העתיקים נתהוו סדקים והיה חשש ממפולות. כך למשל הקומה השנייה של בית אבו חטב ביפו העתיקה נהרסה לחלוטין, כפי שדווח בעיתון "הארץ" ביום למחרת רעידת האדמה. כמו כן, נזק משמעותי נגרם לבניין הדואר ביפו. תושבים דיווחו כי בשעת הרעש הנמל היה סוער מאוד, אך נמל יפו לא נפגע כלל.

 

 בתל אביב נוצר סדק גדול בגימנסיה הרצליה. ברחוב אחד העם נפגעו כמה בתים ובנחלת בנימין ואלנבי נוצרו סדקים בבתים. הנזקים המשמעותיים ביותר נגרמו למבנים במרכז העיר: בית לבונטין ברחוב יהודה הלוי, בית איזמוז'ק ברחוב פיירבג, בית גורדון ברחוב צ'לנוב, מבנים בנחלת בנימין ואלנבי, גן ילדים ברחוב אחד העם ועוד. בתל יוסף נהרס בניין ונפל עמוד חשמל. בהר שומרון נחרבו 8 ישובים ונהרגו 161 אנשים. 630 נפצעו. בשכם נהרסו  כשליש מבתי העיר, ובלוד וברמלה קרסו רחובות שלמים. הכפר אבו דיס נהרס בחלקו הגדול.

 חלק גדול מהנזקים ומספר גדול של ההרוגים היו בישובים הערביים. העיר שנפגעה באופן הקשה ביותר הייתה שכם, שם נהרגו שומרונים רבים. תל-אביב אימצה את שכם, ושלחה אליה צוותי חילוץ ואספקה. מאיר דיזנגוף נסע לשכם והציע סיוע, והנדבן יהודי-אמריקני נתן שטראוס שלח מענק כספי מיוחד. ד"ר רון אבני  מבליט במחקרו את פעולות הסיוע לשכם שמאחוריהם עמד מאיר דיזנגוף. דיזנגוף,  באותה תקופה שהה בפסק זמן מראשות העיר וכיהן כראש המחלקה למסחר ותעשייה בסוכנות היהודית, ניסה לעשות כל שביכולתו כדי לעזור לתושבי שכם. לדברי ד"ר אבני דיזנגוף  היה קשור מאוד לשומרונים. הוא ארגן משאית מלאה בלחם שיצאה מתל אביב ויפו בשיירה לשכם. לדבריו, רבים מהעיתונים הערביים באותה תקופה באו בטענות לערבים עצמם שהם לא באו לעזרת אחיהם בשכם, והיהודים בראשות דיזנגוף היו היחידים שעזרו להם. ד"ר אבני  מציין  כי המיליונר האמריקאי נתן שטראוס, שהיה ידוע בתרומותיו ליישוב בארץ, בעיקר בתחום הבריאות, תרם תרומה של 5,000 לירות מצריות, הון עתק באותה תקופה, לממשלת המנדט הבריטי כדי שזו תהווה קרן עזרה לניצולים מרעידת האדמה.  ד"ר רון אבני קובע כי גם במקרה זה ניסה דיזנגוף לעזור לתושבי שכם, אבל הפעם זה פחות הצליח. לדבריו דיזנגוף כתב מכתב לשטראוס כדי שזה יבקש לייעד חלק מהסכום לשכם, אבל שטראוס השיב לו בשלילה ואמר שממשלת המנדט תחלק את הכסף כרצונה.

 

 

 

 

בתקופת רעידת האדמה הקשה של 11 ביולי 1927, חי בארץ ישראל הגיאולוג נתן שלם שהיה גם גאוגרף, מורה וחוקר ארץ ישראל. יליד סלוניקי (1899) , שעלה לירושלים ב-1910. אחרי מלחמת העולם הראשונה,  נסע ללימודי גאולוגיה בפירנצה שם קיבל תואר דוקטור ב-1924. אחר קבלת התואר חזר שלם לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם היה מורה לגאוגרפיה, כימיה ופיזיקה בגימנסיה העברית רחביה. במסגרת זו יצא עם תלמידיו לטיולים רבים בטבע. היה בין מקימי אמא"י (אגודת משוטטים ארץ ישראלית). בכל שנה בקיץ נסע שלם לפירנצה והתעדכן בתגליות החדשות במדעי הגאולוגיה והגאוגרפיה והשתתף בכנסים מדעיים. באמצע שנות השלושים נסע לשנת השתלמות בגאוגרפיה באוניברסיטת לונדון. בשנת 1953 התקבל כחבר סגל במכון הגיאולוגי לישראל ועסק בסיסמולוגיה (חקר רעידות אדמה) והקים את המכון הגיאופיזי. לזכרו נקרא היישוב מצפה שלם במדבר יהודה.

לאחר פטירתו של נתן שלם,  כינסו חבריו את כתביו המדעיים והפובליציסטיים לשני ספרים נתן שלם, אסופת מחקרים בידיעת הארץ, 1973, וכן בספר נוסף על מדבר יהודה.

לפני מספר שנים, התגלו גם יומניו האישיים והמקצועיים שאותם כתב נתן שלם מנערותו ועד מותו. בהם פרטי פרטים על חייו, עבודתו וסביבתו החברתיתהתעסקותו של נתן שלם ברעשים, הייתה חלק מהתעניינותו הכללית בנוף הארץ ישראלי, ובתהליכים המעצבים אותו. רעש האדמה שפקד את הארץ בשנת 1927, נחשב לרעש החזק ביותר במאה העשרים, ונזקיו היו רבים. נתן שלם היה בין הגיאולוגים הבודדים שהיו בארץ בזמן הרעש, ותיעד ביומנו את הרעש, וכן סייר וצילם וכתב מאמרים בנושא שפורסמו בשנים שונות, כ- 1940,1928. על פי מסקנותיו, שהתבססו על ניתוח מאקרו-סייסמי,  מוקד הרעש היה בצפון ים המלח, וזה בניגוד למוקד הרשמי שנקבע בגשר דמיה על פי הרישום של הסייסמוגרפים.  חוקרים מאוניברסיטות בן גוריון וסטנפורד, קליפורניה לא הכירו את עבודתו, ולאחר מאמץ מחקרי, "תיקנו" את מוקד הרעש הרשמי, והעבירו אותו דרומה לאזור ים המלח , שבו כאמור מיקם נתן שלם את הרעש. להלן, פרטים מיומנו על הרעש ומפת הרעש שפירסם.

 

"יום ב' 11.7.1927 . חזר החום לסורו הרע, ויעבור שוב את גבול השלושים. אולם קרוב לשעה ארבע, ירעדו מוסדות תבל ורעשה ירושלים. המהומה והמבוכה היתה גדולה. בתים רבים נהרסו או שנסדקו ונפתחו פרצים. יש פצועים ומתים. מספרים מדוייקים אין עדיין, אבל מספרים שבסביבות ירושלים האסונות גדולים יותר. הנני מחכה בכליון עיניים לידיעות שתבואנה בעיתונים.

יום ג' 12.7 . ליל נדודים נורא. נעורתי בכל רבע שעה בבהלה ופחד, בחושבי כי הבית נפל תחתי, וכי הפסל, פסל השיש, נפל ארצה וישבר. מה שמחתי, כשהעיר היום, למצוא את הכל עומד על מקומו בשלום.

במשך היום לא קרה מאומה, אולם המון העם נרגש מאוד, ואגדות כבר מהלכות בעיר. רב הקהל מספר בשמי שצריכה להיות עוד רעידה. קיבלתי מכתב מחוה, אבל אין כלום עדיין בקשר עם הרעידה...

יום ד' 13.7.1927 . אין כל חדש זולת שקט הלבבות. המהנדסים יצאו זכאים ברעש הזה. ידיהם עתה מלאות עבודה. הנה כי כן רואים שבכל מה שעושה האל, לטובה הוא עושה...לא אלך לטייל, ותחת זאת אכין מאמר קומפלטיבי על "הרעש" בכלל, אשר אשלחו למערכת "הארץ". פורסם בעיתון שבוע לאחר הרעש,19.7.1927

יום שבת 16.7.1927 .את שעות הבוקר הקדשתי לתרגום הפרק "רעידות האדמה" של אמיל ההוג. קצרתיו, ובדעתי למסרו לעיתון. אני חותם עליו בתור נ.ש. אף כי איני שבע רצון כלל מן העניין, כי סוף סוף המאמר אינו מקורי. אולם בהתחשבי עם המצב, שהרי גם ההוג עצמו עשה קומפילציה, אני מסתפק בחתימת נ.ש. אולם, אין כוונתי לכתוב את מאמרי הגיאולוגי בדרך זו. דבר זה עשיתיו בשביל הקהל. אם אצטרך לכתוב מאמר שני על "הרעש בארץ ישראל", אז אחתום את שמי עליו  נ. שלם, כי פחות או יותר יהיה מקורי...

יום א' 17.7.1927 . יום אבל, אבל לא הרגשתי בו בגלל הלימודים הרבים. בבית הספר למסחר למדו כרגיל, ורק בגמנסיה למדו רק בשעות הראשונות היום בבוקר רעשה ירושלים עוד פעם, אבל הרעש היה הפעם חלש מאוד ורק אחדים הרגישוהו, ואמנם בעיר קמה בהלה גמורה..."

 

כך או כך, עכשיו אפשר כבר להבין את אזהרת הרשויות לרעידת אדמה גדולה קרובה נוספת. אנו ממש בתחום ממוצע השנים.

 

תגובות
ישנן 5  תגובות.     להוספת תגובה
1.  רעידת אדמה 1927
אחד המאמרים הטובים ביותר בנושא. מאמר עומק מעשיר ביותר. תודה רבה.

קלריסה חיימזון, clarisa@goldmail.net.il
נכתב בתאריך:  21/07/2013 סגור חלונית
2.  רעידות אדמה
מכל מלמדי השכלתי,,,,,, למאמר יש ערך מוסף גבוה במיוחד לאחר שעברנו לאחרונה להתגורר בנוף כינרת מעל ראש פינה, כנאה שאצטרך להגדיל את ערכי הביטוח לענין רעידות אדמה,,,,,שכן נותרו לנו עוד כ-4 שנים רמי גנור

רמי גנור
נכתב בתאריך:  11/08/2013 סגור חלונית
3.  מאמר מאלף
תודה על מאמר מאלף! מהיכן הצילומים המיוחדים ?

חדוה שנדרוביץ
נכתב בתאריך:  12/08/2013 סגור חלונית
4.  אתה תותח
אין אין כמוך כתיבתךמרתקת ומכניסה אותנו בניחותא לאווירתאותהה תקופה

יוסף
נכתב בתאריך:  18/08/2013 סגור חלונית
5.  ניצל בנס
אבי, חיים חפץ יליד ירושלים 1911,התגורר עם משפחתו בעיר העתיקה. ב1927, בהיותו בן 16 שנה, הלך לבית סבתו, שגרה בסמוך, על מנת להתכונן לבחינה .הוא התכון לשבת על הספה, אך נמנע מכך, היות וסדין מגוהץ היה פרוס עליה. אך התיישב על כסא סמוך, התחוללה רעידת האדמה ואבן ענקית צנחה מהתקרה, בדיוק במקום בו התכוון לשבת......

נינה רודין (חפץ)
נכתב בתאריך:  05/07/2014 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


חדשות

כל החדשות


המלצה לספר חדש

 ספר כפול:

רדיו חזק

וימי התום / מרדכי נאור

 

 

ראה הרחבה על הספר

בלחיצה על לינק זה



המצלת השבוע לטיול

מתחם שרונה החדש – סיור ראשוני באטרקציה המיוחדת

סיור מיוחד במתחם שרונה הטמפלרי, בקרייה בת"א, הנפתח בקרוב מחדש לקהל

 

לחץ להגדלה

 להרחבה ולהרשמה לסיור לחצו כאן

 

 



טיולים

כל הטיולים


<< יולי, 2017 >>
א ב ג ד ה ו ז
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          
כל האירועים


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
מגילות ים המלח - המיזם הדיגיטלי
הכוחות הבריטיים בא"י בתקופת המנדט
מפת קרבות מלחמת העצמאות
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


כניסת לקוחות
משתמש:
סיסמא:
שכחתי סיסמא


הצטרפות לרשימת תפוצה


אתר תיור ישראלי, My Tour-Il, מביא לגולשים מקרב הציבור הרחב, מבחר  גדול של חדשות והצעות לסיורים ברחבי ישראל, לצד כתבות, מאמרים ואלפי תמונות וסרטים.
עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  העולם שלי - כתבות מרחבי העולם

2011 © כל הזכויות שמורות MyTour