טיולי ם פרטיים ברחבי ישראל לבודדים VIP וקבוצות עם אילן שחורי

ספרים חדשים בנושא א"י

גלריית סרטים

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ארכיון ניוז-לטר שבועי

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

מאמרים וכתבות תיירותיות

15 14 9 10 13 11 8 7 5 6 4 3 2






עמוד הבית מאמרים בתולדות ארץ ישראל ותולדות תל אביב מאמרים בתולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ 175 שנה של נוכחות אמריקאית בארץ הקודש - עולי הרגל וחוקרי א"י האמריקאים הר...

175 שנה של נוכחות אמריקאית בארץ הקודש - עולי הרגל וחוקרי א"י האמריקאים הראשונים שפתחו עידן חדש.

175 שנה של נוכחות אמריקאית בארץ הקודש: עולי הרגל וחוקרי א"י האמריקאים הראשונים שפתחו עידן חדש.

 

דגם של המחלף מהר הבית לעיר. למעלה מימין: אדוארד רובינסון

מאת אילן שחורי

 

ב-4 ליולי, ביום חמישי בשבוע שעבר,  נחוג בארצות הברית וגם בישראל יום העצמאות ה-237 להיווסדה של האומה האמריקאית. מעניין להיווכח, כי האמריקאים גילו עניין בארץ ישראל כבר בשנת ה-62 לעצמאותם (לפני 175 שנה), עוד בטרם הפכה האומה האמריקאית למעצמה כלל עולמית ולפני שגורמים אמריקאים ביקשו להיות מעורבים פוליטית בארצות העולם. שליחים אמריקאים חצו יבשות באותה תקופה בעיקר משיקולים דתיים אוונגליסטים ,מעט משיקולים כלכליים, ובעיקר משיקולים יוקרתיים, כדי להביע נוכחות מול המעצמות שהתפתחו באותה תקופה כמו גרמניה, אנגליה וצרפת.

דגם של הר הבית והעיר ירושלים בתקופת בית שני

הנוכחות האמריקאית המשמעותית הראשונה בארץ ישראל בעת החדשה הייתה כבר ב 1838,כלומר לפני 175 שנה, באמצעותו של כומר וחוקר מקרא מקונטיקט שבארצות הברית בשם אדוארד רובינסון.  לאחר שרכש השכלה באוניברסיטאות של  מסצ'וסטס ובברלין והתמקד בלימודי יוונית, עברית עתיקה וגם מתמטיקה הפך לפרופסור שמומחיותו בתאולוגיה וכתבי הקודש. אדוארד רובינסון התעניין ביותר בזיהוי אתרים המוזכרים במקרא ובעת שהוצא לו, לשמש ב 1837, כפרופסור וראש החוג לספרות המקרא בסמינריון התיאולוגי בניו-יורק, הוא הסכים בתנאי שקודם לכך, יבקר ברחבי ארץ  הקודש אותה הכיר היטב משעוריו אך לא ביקר בה מעולם. בשלהי תקופת השלטון המצרי בארץ ישראל, באביב 1838, הגיע אדוארד רובינסון לארץ ישראל למסעו הראשון הממושך , שזיכה אותו בשורה של תגליות מרעישות והכתירו כ"אבי הארכיאולוגיה המקראית". רובינסון  עם תנ"ך בידיו עבר על פני חלקי הארץ וניסה לזהות אתרים עם מקורם התנכ"י. הוא סייר וחקר רבות בנגב, התמקד בבאר שבע בנסיון לזהות את באר אברהם, ביקר בחורבות העיר ניצניה, אותה חשב דווקא לעבדת הקדומה, אך עדותו על המקום בסדרת ספרים שפרסם כתוצאה מביקורו בארץ ישראל, ב-1841 , הייתה החשיפה המפורטת הראשונה של הישוב הקדום, למרות שזוהה לאחר מכן בשם אחר. 

 

 

איזור קשת רובינסון במאה ה-19

רובינסון ניסה לזהות ברחבי ארץ ישראל ישובים מקראים קדומים. שיטתו היתה בכך שתחקר ביסודיות את התושבים המקומיים לגבי שמות מקומותיהם ולבסוף לפי השמות, צליליהם והיגוים הצליח לזהות על פיהם את האתרים התנ"כיים. על פי עדותו הצליח רובינסון להעלות על המפה לא פחות מאשר 160 אתרים תנ"כיים חדשים.

 

אולם, החשיבות הגדולה של גילוייו ומחקריו של אדוארד רובינסון היו בירושלים. הוא גילה וחקר חלקים מנקבת השילוח ליד עיר דוד. הגילוי המשמעותי ביותר שלו, ובזכות זו נכנס לפנתיאון של גדולי חוקרי א"י במאה ה-19, היה חלק ממחלף שחיבר את הר הבית והעיר ירושלים, שרידי המחלף, בחלקו הדרומי ביותר של הכותל המערבי, שקיבלו לאחר מכן את שמם: "קשת רובינסון".

 מדובר היה  במחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני. המחלף אפשר להולכים מחוץ להר הבית, במפלס הרחוב הנמוך, לעלות ולהיכנס למפלס הר הבית הגבוה.  הקשת  נמתחה לאורך 15 מטרים; רוחבה היה 13 מטרים, ומשקלה המשוער הגיע לכדי 1600 טון. הקשת הזו נחשבת לאחד המֶחְלָפִים הראשונים בעולם.  המחלף חרב כמעט לגמרי עם חורבן הבית בשנת 70 לספירה, בעקבות המרד הגדול. למרות זאת, ניתן לשער את גודלו ומראהו על פי שרידיו המצויים עדיין בתחומי הגן הארכאולוגי. בספרו משנת 1841 תיאר אדוארד  רובינסון את גילוי הקשת:

 

"בביקורנו הראשון בפינה הדרום מערבית של אזור המסגד ראינו כמה מהאבנים הגדולות בולטות מהכותל המערבי, באופן שבמבט ראשון נראה כתוצאה של התפקעות הכותל ממכה אדירה או רעידת אדמה. לא שמנו ליבנו לעניין באותו זמן, כי היינו עסוקים בנושאים אחרים, אבל כשהזכרנו את העובדה לאחר זמן קצר בחוג ידידים, מצאנו שגם הם שמו לב לכך, ומישהו ציין כבדרך אגב שנראה שהאבנים היו חלק מקשת ענקית. למשמע הערה זאת, רכבת של מחשבות עברה בי, שלא העזתי להתקדם איתן, עד ששבתי למקום לוודא בעיני את אמיתות ההצעה. מצאתי שכך הם פני הדברים! התצורה של האבנים הענקיות הללו, שנראו במבט ראשון שיצאו ממקומן בכותל כתוצאה של מכה אדירה, מצויות בכל זאת במקומן המקורי. המתאר החיצוני שלהן תואם עקום מסודר והן מהוות חלק מקצה של קשת ענקית, שפעם יצאה בכיוון אל הכותל המערבי להר ציון, מעל גיא הטירופיאון. הקשת הזאת הייתה חייבת להיות חלק מהגשר שיוסף בן מתתיהו תיאר כמחבר את הר הבית עם העיר העליונה של ירושלים..."

 דגם של המחלף מהר הבית לעיר

 

בכל מקרה אדוארד רובינסון, זכה במסעו הראשון לארץ ישראל להצלחה רבה. הוא שב אליה בפעם נוספת ב 1852. בין שתי התקופות ולאור ממצאיו  ומסקנותיו מהמסע הראשון חיבר רובינסון ספר בשלושה חלקים גדולים, בשם "מחקרים מקראיים בארץ ישראל, הר סיני וערב המסולעת", שהופיעו בו זמנית באנגליה, גרמניה וארצות הברית ב-1841. ספריו זכו להצלחה רבה, פרסמו את שמו בעולם כחוקר ארץ ישראל ואף זכה  במדליית זהב של החברה הגיאוגרפית המלכותית וקיבע את תוארו כאבי הארכאולוגיה המקראית של ארץ ישראל.

 

עמוד מתוך ספר מראשית המאה המציג את הגילוי של אדוארד רובינסון

 

לאדוארד רובינסון, היה קשר הדוק לחוקר אמריקאי נוסף שהגיע באותה תקופה לחקור את הפן ההיסטורי של ארץ ישראל. היה זה הנרי סטפורד אוסבורן, תלמידו של רובינסון, כומר בעצמו שהתמחה במדעי הטבע ובמכרות. הפך לפרופ' למדעי הטבע וביקר בארץ ישראל למסע של מספר חודשים ב 1857.  הנרי סטפורד אוסבורן, הביא עימו מצלמה אמריקאית איתה צילם לא מעט אתרים, בעלי חיים ובעיקר ציפורים ברחבי ארץ ישראל ואת חלקם הפך לתחריטים שהפכו למבוקשים ביותר ברחבי העולם.

 

 

הנשיא האמריקאי ה-18, יוליסס ס. גראנט  (משמאל) ומארק טווין – סמואל קלמנטס (מימין)

מסעו של אדוארד רובינסון  ב-1838 ברחבי ארץ ישראל, פתח למעשה את הדרך לבואם של שורה ארוכה של עולי רגל וחוקרים אמריקאים (וגם אנגלים, צרפתים וגרמנים, אך אלו לא עומדים במוקד מאמר זה).  ב-1840 הגיע למסע מחקר בארץ ישראל הכומר המתודיסטי, סטיפן אולין, ד"ר לתיאולוגיה ונשיא אוניברסיטת וסליאן מצפון מזרח ארצות הברית. סטיפן אולין יצא למסעותיו, תחילה ביוון ואחר כך ברחבי ארץ ישראל כשהוא רכוב על סוס, בעיקר לריפוי נפשו ולהשכיח את צערו על מות אישתו. סטיפן אולין ביקר בהר סיני, בירושלים ובגליל ובספר שהוציא לאחר מסעו דיווח רבות על המפגשים שהיו לו עם אנשים ומקומות בקהילות היהודיות בירושלים, חברון, שכם, טבריה וצפת.

 

ב-1843 ביקר בארץ ישראל האמריקאי ג'ון פריים דרבין, דמות מרכזית בכנסייה המתודיסטית האמריקאית, היה עורך עיתונים וקיים  מסעות רבים בלוויית כמרים אמריקאים צעירים בהם גם לארץ ישראל. ג'ון פריים דרבין  הגיע לאזורנו מקהיר משם המשיך למדבר סיני, עבר לפטרה והתגלגל עד חברון. ג'ון פריים דרבין היה בין החוקרים הראשונים של מערת המכפלה. ביקר  בירושלים ולפי עדותו בספרו, שם פגש את חיים אמזלג והתרשם ממנו עמוקות.

 

ראשוני המושבה האמריקאית בירושלים בתוך אכסניית אמריקן קולוני

 

דמות אמריקאית מרתקת ומיוחדת הגיעה לחקור את ארץ ישראל ב 1887, ולמרבה הפלא היה מדובר ביוליסס סימפסון גרנט, נשיאה ה-18 של ארצות הברית. סימפסון גרנט, היה גיבור מלחמת האזרחים האמריקאית, מפקד העליון של צבא הצפון שניצח, היה נשיא שתי תקופות כהונה 1877-1869. בתום כהונתו עשה מסע סביב העולם  שנמשך שנתיים ובמסגרתו הגיע גם לארץ ישראל. היה בכינרת, נצרת יפו, רמלה וירושלים. כתב רבות על מסעו בארץ הקודש בעיקר על החוויה שעבר בדרך הייסורים של ישו. אגב, מלווהו ומורה הדרך שלו ברחבי ארץ ישראל באותם ימים היה  האמריקאי רולה פלויד, חבר קבוצתו של הכומר אדמאס מהמושבה האמריקאית ביפו,  שיסד ב 1867 את קו המרכבות הראשון בין יפו לירושלים ומאוחר יותר פתח בביתו במושבה האמריקאית סניף של חברת התיירות של תומס קוק.

 

4 שנים לאחר מסעו של אדוארד רובינסון בארץ ישראל, ב-1842, לאחר תום הכיבוש המצרי בא"י, נפתח מוסד אמריקאי רשמי בארץ ישראל: הקונסוליה האמריקאית. למעשה מדובר היה ביוזמה פרטית של  אמריקאי נוצרי אוונגליסטי  בעל רעיונות משיחיים, שהאמין שהגאולה תבוא בשיבת היהודים לציון. מדובר היה במסיונר  שהפך לאחר מכן לגר צדק, וורדר קרסון, שבזכות קשריו הפוליטיים הצליח לשכנע גורמים במשרד החוץ האמריקאי לשלחו כקונסול לירושלים, בתקופה שבעיר נפתחו  בזו אחר זו נציגויות של מדינות ואימפריות שונות שהחלו לגלות עניין דתי, היסטורי ופוליטי  וחפצו בדריסת רגל ובהרחבת השפעתן בה. וורדר קרסון החל לפעול כקונסול האמריקאי בעיר העתיקה, ללא כל הכרה רשמית מהשלטון העות'מני. התנהלותו היתה בעייתית וגם קשריו עם הקהילה היהודית היו קשרים מוזרים ומעבר לתפקידו עד שלבסוף החליט להתחתן עם נערה יהודיה, להמיר את דתו ולהתגייר. עוד קודם לכן עלו באמריקה פקפוקים בדבר כשירותו לתפקיד, כהונתו בוטלה, אך הוא המשיך לפעול כקונסול ולהציג עצמו ככזה.

 

במחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לארץ ישראל מספר קבוצות אוונגליסטיות אמריקאיות מתוך מגמה להתיישב בארץ הקודש, לחוקר את הנעשה בה, לסייע ליהודים מתוך שיקול שבכך יקרבו את ביאת המשיח, ובעיקר לעבוד את אדמת המקום. ב-1851, התיישבו על גבעת כורכר, סמוך למוסררה בצפון יפו, קבוצה של נוצרים שומרי שבת מפילדלפיה בראשותה של קלורינדה מיינור. הם הצטרפו לקבוצה פרוסית, מרביתם בני משפחת סטיינבק שהקימו במקום חווה על אדמות הכפר הערבי סלמה. קלורינדה מיינור רכשה חלק מהחווה וקראה למקום שבו התיישבה "הר התקווה". היא סייעה רבות ליהודי האיזור ,בין היתר לרבי יהודה הלוי מרגוזה שיחד עם תלמידיו ביפו הקימו פרדס סמוך למוסררה ונעזרו בקלורינדה מיינור. אולם ב-1855 מתה מיינור מקדחת. חלק מאנשי החווה עזבו את הארץ והיתר נרצחו מאירוע אלים שהתרחש במקום בינואר 1858, שעה שערביי כפר סלמה ויפו רצחו ואנסו חלק מהנשארים ובכך הגיעה סופה של החווה, שעל שרידיה הוקם ב-1942 בית הספר שבח ועל חלק מאדמותיה הוקמה ב-1935 שכונת התקווה.

 

 

חורבות "הר התקווה", בראשית שנות ה-40 הוקם במקום בית ספר שבח

 

 

 

8 שנים לאחר הרצח הנורא ב"הר התקווה" הגיעו לחופי יפו ב-22 בספטמבר 1866, קבוצה בת 157 איכרים בהנהגתו של כומר תמהוני, נגר לשעבר, שחקן ובעיקר שיכור, בשם ג'ורג' אדמס.  אדמס שכנע את בני קהילתו שהגיעו ממדינת מיין בארה"ב, כי התיישבותם בארץ תכשיר את הקרקע לשיבת היהודים לארץ ישראל, דבר, שעל פי חזונו, יחזיר את ישו ויביא את הגאולה. אלה הקימו ממזרח לנמל יפו את "המושבה האמריקאית" באמצעות בתי עץ מפורקים שהביאו עימם מאמריקה. אולם מחלות ומגיפות וגם אכזבות קשות פגעו במתיישבים והרגו בהם. גם התעללויות מצד אדמס עצמו, מצב שהביא לאחר פחות משנה לבריחה של חלק מהמושבה ולפירוקה. על אדמותיה הוקמה לאחר מכן המושבה הטמפלרית השנייה בארץ ישראל על ידי קבוצה שנפרדה מהמושבה הראשונה בחיפה. חלק מנמלטי מושבתו של אדמס, מצאו ביפו את אוניית הקיטור התיירותית שערכה ב 1867 ביקור במרחבי האיזור ואחד מנוסעיה היה הסופר סמיואל לנגהורן קלמנס שנודע בשם העט שלו מארק טוויין. טווייו, שוחח בהפלגה עם אנשיו הנמלטים של אדמס ואת עדותם וגם התרשמותו מביקורו בארץ ישראל כתב מאוחר יותר בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש", שבו ביקר לא מעט את הארץ ויושביה.

 

13 שנה מאוחר יותר, ב-1881, ממש עם תחילתה של העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל, נעשה ניסיון נוסף של התיישבות אמריקאית בארץ ישראל והפעם בירושלים. באותה שנה הובילו אנה והוריישו ספאפורד, אמריקאים ילידי שיקגו ונוצרים אדוקים, קבוצה קטנה של אמריקאים  13 מבוגרים ו-3 ילדים,   להתיישבות בארץ הקודש והקמת מושבה אוטופית בירושלים. ההחלטה גמלה בלבם של הזוג ספאפורד בעקבות רצף של אסונות טראגיים שפקדו את המשפחה. מצב שהובילם לאובדן אמונתם בדוגמות של הכנסייה הפרסבטריאנית שאליה השתייכו, ובעקבות כך לסילוקם ממנה ולהחלטתם לחפש את ישועתם בהתיישבות בעיר הקודש ובעשייה חיובית למען תושביה.  חברי המושבה החדשה התגוררו במבנה שכור ברובע המוסלמי בעיר העתיקה וחיו שם חיי קומונה, כמושבה אוטופית. ב-1896 הצטרפה לקהילה קבוצה של כמה עשרות איש מהקהילה השבדית האוונגלית בשיקגו, ומשבדיה עצמה, בראשות אולוף הנריק לארסן. השבדים, שהיו ברובם איכרים, הביאו עימם מיומנויות חקלאיות ומקצועיות שאיפשרו לקהילה לפתח עצמה כלכלית והקהילה גדלה ל 150 מתיישבים. גידולה של הקהילה הוציא אותם מחוץ לחומות והיישוב הוקם מחדש בחלק הצפוני של העיר שנודע לאחר מכן כשכונת החוסיינים, שם הקימו את מוסדותיהם בין היתר גם אכסניית אירוח שהפכה לימים למלון "אמריקן קולוני".

 

תרומתם הגדולה של בני המושבה האמריקאית הירושלמית לחקר תולדות ארץ ישראל נעוצה בין היתר בעובדה שב-1898 הקימו חברי המושבה סטודיו "מודרני" לצילום, תוך שימוש בציוד וחומרים שהביאו עימם מאמריקה, דבר שלא היה מוכר אז בארץ ישראל. אנשי המושבה ובעיקר הצלמים שלה אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר, תיעדו מסוף המאה ה-19 מימי ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני, (1898) את כל האירועים החשובים בירושלים, יפו וערים נוספות וחלק גדול מצילומים אלו המצוי בספריית הקונגרס האמריקאי ורובו זמין גם באינטרנט מהווה בסיס חשוב מאין כמוהו לתיעוד  לחקר ותיעוד ארץ ישראל באותה תקופה.

תגובות
אין תגובות למאמר    להוספת תגובה


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


חדשות

כל החדשות


המלצה לספר חדש

 ספר כפול:

רדיו חזק

וימי התום / מרדכי נאור

 

 

ראה הרחבה על הספר

בלחיצה על לינק זה



המצלת השבוע לטיול

מתחם שרונה החדש – סיור ראשוני באטרקציה המיוחדת

סיור מיוחד במתחם שרונה הטמפלרי, בקרייה בת"א, הנפתח בקרוב מחדש לקהל

 

לחץ להגדלה

 להרחבה ולהרשמה לסיור לחצו כאן

 

 



טיולים

כל הטיולים


<< ספטמבר, 2017 >>
א ב ג ד ה ו ז
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30
             
כל האירועים


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
מגילות ים המלח - המיזם הדיגיטלי
הכוחות הבריטיים בא"י בתקופת המנדט
מפת קרבות מלחמת העצמאות
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


כניסת לקוחות
משתמש:
סיסמא:
שכחתי סיסמא


הצטרפות לרשימת תפוצה


אתר תיור ישראלי, My Tour-Il, מביא לגולשים מקרב הציבור הרחב, מבחר  גדול של חדשות והצעות לסיורים ברחבי ישראל, לצד כתבות, מאמרים ואלפי תמונות וסרטים.
עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  העולם שלי - כתבות מרחבי העולם

2011 © כל הזכויות שמורות MyTour