עין כרם - מעיין מרים

מעיין מרים

מעיין מרים הוא מעיין שכבה הפורץ במעבר בין שכבות של דולומיט לחוואר (marl). בתקופת בית שני הגבירו את הנביעה ידי חציבת נקבה לכיוון המים והתקבל מעיין נקבה. מעיין מרים הוא מעיין נקבה מתקופת בית שני.

 המעיין היה מקום מפגש לאנשי הכפר כבר מימי המקרא.

שם פגש משה את צפורה ושם פגש אליעזר את רבקה ושם נפגשו נשות הכפר ורכלו מאז ועד המאה ה-20, כשהגיעו מים זורמים לבתים. המעיין נקרא מעיין מרים כמו גם המעיין בנצרת. מסורות נוצריות מספרות כי הפגישה בין מרים לאלישבע התקיימה ליד המעיין וגם הבשורה למרים נתנה לה ליד המעיין .

 זה סיפור נוצרי שמתרחש סביב המעיין כפי שסיפורים קדומים רבים מתרחשים סביב מעיין או באר, כפי שאתרי פולחן וקדושה מתפתחים סביב מעיינות.

ליד המעיין נמצאו שני קברים כנעניים מתקופת הברונזה התיכונה, וסביבם אתרי פולחן . כך שהישוב במקום הוא ישוב קדום בקרבת מקור מים והטראסות על מורדות ההרים מלמדות על החקלאות שהתפתחה באיזור, כבר בתקופות קדומות ביותר. 

המעיין נובע למרגלותיו של הר אורה שמתנשא לגובה של 839 מ'. ביוונית קראו לו "אוריני" שמשמעותו הררי, בלטינית – מונטנה ובעברית הוא נקרא הר אורה, לאחר שבשנות ה-50 חיפשה וועדת השמות שם שצלילו דומה, זאב וילנאי בחר את השם בהשראת מגילת אסתר "אורה ושמחה" המשמר את השם אוריני. המושב אורה יושב על ההר.